נווה אילן – הבדלי גרסאות

בסוף שנות השישים הוקם ב[[ארצות הברית]] גרעין "המגשימים", ביוזמת תנועת [[יהודה הצעיר]], במטרה להקים מושב שיתופי לא חקלאי של אקדמאים שישתף עולים מ[[ארצות הברית]] וילידי ישראל. המושב יועד להכיל כ-100 משפחות וחלק מתושביו יעבדו במקום, בין השאר בבית ספר למפגרים שיוקם במקום, ואחרים יעבדו מחוץ למושב{{הערה|{{הצופה||קיבוץ נווה אילן הנטוש יהפך לקואופרטיב עירוני|1969/01/13|00207}}}}{{הערה|{{דבר|נחום ברנע|צעירים מארה"ב יקימו מושב שיתופי עירוני בנווה־אילן|1968/11/22|01607}}}}. באפריל 1968 הגיעו נציגים של הגרעין לישראל לבחור מקום התיישבות ו[[רענן וייץ]] הציע להם את [[נווה אילן]]{{הערה|שם=ברנע73|{{דבר|נחום ברנע|אנשים על הר המזל הרע|1973/02/23|03300}}}}. באוקטובר 1969 אושרה תכנית מתאר למושב{{הערה|{{דבר||אושרה תכנית המיתאר למושב שיתבסס על תעשיה ושירותים|1969/10/10|01110}}}}, ובתחילת 1970 הוחלט להמשיך עם התכנית, למרות מחאות של שרים על הקצאת כספים ליישוב כה קרוב לירושלים{{הערה|{{דבר||יושבה המחלוקת על עתידה של נוה־אילן|1970/01/16|01305}}}}. הקמת המושב התעכבה והחלטה סופית בעניין נתקבלה במרץ 1971{{הערה|{{דבר||נווה־אילן יהיה מושב שיתופי|1971/04/01|00626}}}}. נכרת הסכם עם חברת [[רסקו]] להשבת חלק מאדמות נווה אילן לסוכנות היהודית עבור הגרעין. על פי ההסכם, תמורת השבת 149 דונם מתוך 815 דונם של היישוב, קיבלה רסקו בלעדיות על כל בנייה נוספת ביישוב והבטחה שייעשה מאמץ להפשרת בניית שכונת וילות במקום{{הערה|שם=ברנע73}}.

חברי הגרעין הראשונים מארצות הברית הגיעו לישראל בשנת [[1970]]. [[אבן פינה]] למושב הונח ב-27 בספטמבר 1971{{הערה|{{דבר||היום - הנחת אבן פינה לנווה־אילן|1971/09/27|00606}}}}.

בתחילה חיו חברי הגרעין במרכז הקליטה ב[[מבשרת ציון]], במשך כארבע שנים עד שבנייני היישוב הוקמו. אך קבוצה קטנה של שש משפחות החליטה ליישב את המקום מייד, ושיפצו בעצמם בניינים ישנים מהקיבוץ הנטוש, וחיו שם כבר החל משנת [[1972]]. כשהסתיימה הבניה הכללית, כל המשפחות עברו ממרכז הקליטה לנווה אילן, ואף המשפחות הראשונות עברו למגורים החדשים. בינתיים הסתכסכו חברי הגרעין מארצות הברית, שרצו [[מושב שיתופי]] אמיתי, עם הישראלים שצורפו אליהם שרצו וילה בקרבת העיר והישראלים הורחקו מהגרעין של היישוב{{הערה|שם=ברנע73}}.