קשב חזותי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: \1מופנית
פיצקוש (שיחה | תרומות)
שורה 14:
[[קובץ:Godward-A Souvenir-1920.jpg|ממוזער|250px|כאשר גירוי נמצא באזור שאליו מופנה המבט הקשבי הוא מעובד יותר טוב על ידי המערכת הקוגניטיבית. ציור משנת 1920.]]
 
האופן שבו הקשב מופנה או מכוון לגירוי ב[[שדה ראייה|שדה הראייה]] מכונה '''המבט הקישביהקשבי''' (Attentional gaze){{הערה|שם=תפיסה וחישה}}.
כאשר גירוי נמצא בתוך או ליד האזור שאליו מופנה המבט הקשבי (Locus), הוא מעובד יותר טוב על ידי המערכת ה[[הכרה|קוגניטיבית]] בהשוואה לגירוים האחרים{{הערה|שם=תפיסה וחישה}}.
 
המבט הקישביהקשבי יכול לשנות את האזור שבו הוא מתמקד.
התזוזות של המבט הקישביהקשבי אומנם דומות ל[[תנועות עיניים]], אך אין ביניהם התאמה מלאה. אחד ההבדלים ביניהם בא לידי ביטוי בכל שהקשב החזותי יכול להתמקד בכל מקום בשדה הראייה, ללא תלות באזור שבו ה[[עין|עיניים]] [[מוקד (אופטיקה)|מתמקדות]]. לא רק זאת, אלא שהמבט הקשבי יכול לזוז מהר יותר מהעיניים וה[[ראש]]{{הערה|שם=תפיסה וחישה}}.
 
הקשר של המבט הקשבי לתנועות העיניים דומה לקשר המתקיים לצורך [[תיאום עין-יד]]. על פי רוב קיים תיאום בין המבט הקשבי למבט של העיניים, כך ששיניהם יתמקדו באותו הגירוי. כמו שלצורך הרמת חפץ מסוים העין וה[[יד]] ינועו לעבר אותו המקום. עם זאת, קשרים אלו לא מחייבים תיאום מתמיד עבור כל מצב שהוא. לדוגמה, העין יכולה להסתכל על חפץ מסוים בלי שהיד תזוז אליו, זאת בעוד שהיד יכולה לזוז אל אותו החפץ גם כאשר העין עצומה. כך גם המבט הקשבי לא תמיד מסונכרן עם המבט של העיניים{{הערה|שם=תפיסה וחישה}}. כתוצאה מכך האדם יכול להסתכל לכיוון אחד ובאותו הזמן לשים לב לגירוי שמופיע במקום אחר בשדה הראייה שלו. לדוגמה, [[תלמיד]] יכול לשים לב ל[[ציפור]] שעפה ליד חלון הכיתה בעודו מסתכל לעבר ה[[מורה]].