תחנת הכוח מעלה גלבוע – הבדלי גרסאות

תכנון הפרויקט החל בשנת [[2009]], כאשר העבודות בפועל החלו בשנת [[2013]]. בניית התחנה אמורה להסתיים בשנת [[2017]]2018. הפרויקט מוקם בשיטת [[בנה-הפעל-העבר|בנה-הפעל-החזק]] על ידי חברת פי.אס.פי השקעות (שותפות של שיכון בינוי ואלקטרה בנייהבע"מ) בחוזהברישיון לייצור ל-20 שנה. בתום תקופת החוזההרישיון יעמוד הנכס ברשות היזמים{{הערה|שם=:0|{{קישור כללי|הכותב = |כתובת = http://www.mavat.moin.gov.il/MavatPS/Forms/SV4.aspx?tid=4&et=1&mp_id=6vCdEltSxBWyZUvIJY%2fH9YmLU8jxQFNQxNxkYJaJ1HO5znKRag6ANL1qyNuEG7XQw%2bQvd4fT%2fpWrfgEM8G5mNGK1eMIphKMd|כותרת = תת"ל 40 - אגירה שאובה - מעלה גלבוע - משרד הפנים}}}}{{הערה|{{קישור כללי|הכותב = |כתובת = http://www.shikunbinui.co.il/?catid=%7B71102349-1590-47C7-97AD-B207A864BE89%7D|כותרת = שיכון ובינוי, תחנת הכוח בגלבוע}}}}. עלות הפרויקט המוערכת עומדת על 2.2 מיליארד שקל וממומנת על ידי חברות אלקטרה, שיכון ובינוי וע"י בנק לאומי, מגדל ביטוח, הראל ביטוח, כלל ביטוח ועמיתי קרנות הפנסיה הוותיקות{{הערה|{{קישור כללי|הכותב = מיכאל רוכוורגר|כתובת = http://www.themarker.com/markets/1.2204827|כותרת = לאומי מוביל קונסורציום למימון הפקת חשמל בגלבוע ב-2 מיליארד ש'}}}}{{הערה|{{קישור כללי|הכותב = ערן סוקול|כתובת = http://www.calcalist.co.il/markets/articles/0,7340,L-3621053,00.html|כותרת = המוסדיים יממנו הקמת תחנת כוח על הר הגלבוע על ידי אלקטרה ושיכון ובינוי}}}}.

השיטה נותנת מענה לבעיה של חוסר יכולת לאגור חשמל ולעיתים תלות ביצירת החשמל בפרמטרים שאינם מתאימים לאופי השימוש (למשל סולארי/ [[טורבינת רוח|טורבינות רוח]]). אנרגיה שאובה נותנת אפשרות לשלוט על מאגר חשמל (גיבוי לביקוש שיא ואגירה בזמני שפל). כמו-גם אפשרות לשמר אנרגיה בטווחי זמן של בין שעות בודדות למספר שנים{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר = Stolten, D, Scherer, V, Harby, A, Sauterleute, J, Korpås, M, Killingtveit, Å, Solvang, E, Nielsen|שם = Pumped Storage Hydropower|כתב עת = Transition to Renewable Energy Systems|שנת הוצאה = 2013}}}}.

יעילות הפקת החשמל בשיטת אגירה הידרוולטאיתהידרואלקטרית יכולה להגיע עד מעל 90% ניצולת.{{הערה|[[:en:Energy conversion efficiency|Energy conversion efficiency]]}}{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר = Adamkowski, A., Janicki, W., Kubiak, J., Urquiza, G., Sierra, F., & Fernández, J|שם = WATER TURBINE EFFICIENCY MEASUREMENTS USING THE GIBSON METHOD BASED ON SPECIAL INSTRUMENTATION INSTALLED INSIDE PIPELINES|כתב עת = 6th International Conference on Innovation in Hydraulic Efficiency Measurements|שנת הוצאה = 2006}}}} מחקר הראה שיותר יעיל להפיק המון חשמל מטורבינת רוח גדולה ולשמר אותה במשאבת אנרגיה מאשר לייצר כמות חשמל משתנה על ידי מספר רב של טורבינות קטנות{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר = Anagnostopoulos, J' S', Papantonis, D' E|שם = Pumping station design for a pumped-storage wind-hydro power plant.|כתב עת = Energy Conversion and Management|שנת הוצאה = 2007|כרך = (11)48|עמ = 3009-3017}}}}.

התחנה תהיה בנויה משני מאגרי מים, עליון ותחתון, עם קיבולת של כ-2.7 מיליון [[מטר מעוקב]] כל אחד אשר יחוברו ביניהם בכ-4,500 [[מטר]] של מינהור ממולא בצינורות בטון ופלדה של 16 צול. בנוסף ישנן מנהרות באורך של כ-1,500 מטר לעזר ולוגיסטיקה. הפרש הגבהים בין מאגרי המים הוא 574500 מטר. המאגר העליון ממוקם בסמוך לקיבוץ [[מעלה גלבוע]] והמאגר התחתון בסמוך לקיבוץ [[רשפים]]. השטח הכולל של התחנה משתרע על פני 1,533 דונם.

תצרוכת המים של התחנה הוא 2.47 מיליון מ"ק למילוי ראשוני ועוד כ-600 אלף מ"ק בשנה לפיצוי על התאיידות. מקור המים לתחנה הוא מאגרמעיינות רשפיםבעמק המעיינות בשלב א' ומי ירדן דרומי (מותפלים) בשלב ב'.