המחתרת הדנית – הבדלי גרסאות

בסוף יוני 1944 נתקיימה הפגנת המונים של הפרה של עוצר הלילה הגרמני. נפתחו קרבות רחוב בין גרמנים לדנים והוכרזה שביתה כללית. המאבק נמשך 5 ימים, ובמהלכו נהרגו 88 דנים ונפצעו כ-700. פיקדה על המאבק "מועצת החירות", אשר קבעה אולטימטום להפסקת האש - סילוקה של חטיבת שאלבורג וביטול העוצר הגרמני על דנמרק, וכן הימנעות מפעולת תגמול גרמנית. הצבא הגרמני נאלץ להיכנע לדרישות המועצה. בספטמבר 1944 החליטו הגרמנים על חיסול המשטרה הדנית, שסייעה ב-1943 במבצע הצלת היהודים. ב-19 בספטמבר השתלטו הגרמנים על תחנות המשטרה והובילו כ-2000 שוטרים דניים למחנות ריכוז. כ-700 שוטרים הצליחו להימלט והצטרפו לכוחות המחתרת. כמחאה התפטרו המנהלים הכלליים של משרדי הממשלה.{{הערה|שם=כיבוש}}

 

 

עד סוף המלחמה ביצעה המחתרת הדנית 2674 פעולות חבלה במתקני תעשייה, 1810 פעולות חבלה כנגד רכבות ומסילות ופעולות נוספות כנגד מתקני צבא ואוניות.{{הערה|שם=כיבוש}} בשנת 1944 מנה צבא המחתרת כ-25 אלף איש, ועד סוף המלחמה גדל לכדי 45 אלף איש. כמו כן הוקמה בריגדה דנית בת 3500 איש שהתאמנה בשוודיה.{{הערה|שם=כיבוש}}