מקור חיים (שכונה) – הבדלי גרסאות

'''מקור חיים''' היא שכונה בדרום העיר [[ירושלים]] באזור [[עמק רפאים]]. השכונה גובלת בשכונת [[בקעה (שכונה)|בקעה]] וב[[אזור התעשייה תלפיות]].

שכונת מקור חיים הוקמה בשנת [[1924]] על ידי [[קרן קיימת לישראל]], מדרום ל[[המושבה הגרמנית (ירושלים)|מושבה הגרמנית]], וסמוך ל[[קו הרכבת לירושלים|מסילת הברזל הישנה]]. היא נקראת על שם חיים הכהן מ[[חרקוב]] אשר מכספו נרכש חלק ניכר מקרקעותיה. את הכסף תרמו בניו של חיים כהן לרגל חתונת הזהב של הוריהם. הם תרמו לחובבי ציון על מנת שתירכש בירושלים חלקת קרקע על שם אביהם. לאחר מלחמת העולם הראשונה פורקה חובבי ציון והכסף הועבר לקק"ל על ידי מנחם אוסישקין<ref name="ReferenceA">{{צ-ספר|שם=מקור חיים סיפורה של שכונה בדרומה של ירושלים|מו"ל=יד יצחק בן צבי|שנת הוצאה=2015}}</ref>. השכונה תוכננה על ידי האדריכל [[ריכרד קאופמן]] עם רחוב אחד מרכזי, וחלקות קרקע מאחורי הבתים אשר יועדו למשקי עזר<ref>{{קישור כללי|כתובת=http://aleph.nli.org.il:80/F/?func=direct&doc_number=002710343&local_base=NNLALL|הכותב=ריכרד קאופמן|כותרת=צילום מפת אדמת עמוס|אתר=מתוך: תכניות בניה בשביל ארץ ישראל, אוסף המפות ע"ש לאור, הספרייה הלאומית|תאריך=1923|תאריך_וידוא=2018-01-24}}</ref>. מקור חיים אמורה הייתה להיות שכונה דתית, ואכן הסתדרות "[[המזרחי]]" הייתה אחראית בשנים הראשונות על קבלת תושביה, והרב [[אברהם יצחק טיקוצ'ינסקי]] התמנה בה לרב השכונה. תושביה הראשונים היו בעיקר עולים מפולין בני [[העלייה הרביעית]]. למרות התכנון המקורי להקים שכונה שבה בתים מודרניים ומשוכללים, המתיישבים הראשונים של השכונה היו דלי אמצעים וחלקם אף בנו את בתיהם במו ידיהם. ישנם מוותיקי השכונה שאף טוענים שחלק מהמתיישבים קיבלו את הבתים בחינם. <ref>{{צ-ספר|שם name=מקור חיים סיפורה של שכונה בדרומה של ירושלים|מו"ל=יד יצחק בן צבי|שנת הוצאה=2015}}<ReferenceA"/ref>

עד [[מלחמת העצמאות]] הייתה זו שכונה יהודית מבודדת, המוקפת בשכונות ערביות; [[בקעה (שכונה)|בקעה]], [[בית צפאפא]] ו[[קטמון]], ומצפון לה [[המושבה הגרמנית (ירושלים)|המושבה הגרמנית]]. ב[[מאורעות תרפ"ט]] סבלה השכונה מהתקפות מהכפר בית צפאפא שמדרום, תושביה אף פונו באופן זמני, אך היא לא סבלה מהרוגים. לאחר המאורעות הוגשו תלונות הדדיות ו[[משטרת המנדט]] עצרה אחדים מתושבי השכונה בטענה שהם היו אחראים למותו של ערבי במהלך המאורעות{{הערה|{{דבר||מתעלולי המשטרה הערבית|1929/10/03|00100}}{{ש}}{{דבר||מאסרי יהודים נמשכים|1929/10/28|00400}}{{ש}}{{דבר||שוב נאסרו שני יהודים ממקור חיים|1929/10/30|00401}}}}. במקביל התנהלו משפטים נגד אחדים מתושבי בית צפאפא{{הערה|{{דבר||המשך חקירת מתנפלי מקור חיים|1930/03/25|00402}}{{ש}}{{דבר||מאחרוני משפטי המאורעות|1930/07/03|00404}}}}. כשנה לאחר מאורעות 1929 נעשו מאמצים לקשירת קשרים בין השכונות{{הערה|{{דבר||שלום בין יהודים וערבים רע להם|1930/06/05|00112}}}} ונחתם הסכם "ברית שלום" בין מנהיגי שתי השכונות{{הערה|{{דבר||הטירור של אנשי המופתי|1930/08/20|00105}}}}. הסכם זה זכה לביקורת רבה מהצד הערבי. ב[[המרד הערבי הגדול|מאורעות 36-39]] צלפו הערבים על השכונה ולפעמים אף התקיפו את הבאים אליה. בשנת 1940 הוקמה בה ישיבת "[[ישיבת מקור חיים (ירושלים)|מקור חיים]]" על ידי רב השכונה השני - הרב [[ברוך יצחק לוין]], והיא פעלה במקום עד 1962. ב[[מלחמת העצמאות]] הותקפה השכונה פעמים רבות מכיוון הכפר בית צפאפא אך לוחמי [[ההגנה]] הצליחו להדוף התקפות אלו, וגם להוציא התקפות נגד הכפר.{{הערה|{{דבר||נהדפו התקפות חזקות על מקור חיים|1948/01/07|00109}}}}. עם כיבוש [[קטמון]] ב[[מבצע יבוסי]] באביב [[1948]], חברו אליה כוחות ההגנה וחיברו אותה עם השכונות במרכז העיר. אנדרטה לזכר הלוחמים שנהרגו על הגנת השכונה נמצאת בסמוך לבית הכנסת הישן. במהלך השנים מאז קום המדינה, ובעיקר בשנים האחרונות, רבים מבתי השכונה המקורית נהרסו, ובמקומם נבנו בתים בעלי סגנון מודרני. השכונה כיום כלולה במנהל הקהילתי בקעה רבתי.

* מקור חיים מס' 42: בית הכנסת הישן של שכונה, אשר נבנה כבר בשנת תרפ"ט, הודות ליוזמתו של רב השכונה הראשון - [[אברהם יצחק טיקוצ'ינסקי|הרב טיקוצינסקי]]. על גג בית הכנסת נבנו בשנות ה-30 עמדות הגנה מבטון עם חרכי ירי. בחצר בית הכנסת הוקמה בשנות התשעים על ידי תושבי השכונה אנדרטה לזכר 12 לוחמים שנפלו בהגנה עליה במלחמת העצמאות.