האומות המאוחדות – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
מ הוספת קישור לדיקטטורה
שורה 265:
מייסדי האו"ם ראו בחזונם את הארגון כפועל למנוע עימותים בינלאומים, ולהפיכת המלחמות העתידיות לבלתי-אפשריות, אך פרוץ [[המלחמה הקרה]] הפכה את הסכמי שמירת-השלום קשים ליישום עד בלתי-אפשריים, מכיוון שהעולם התחלק לשני מחנות עוינים. בעקבות סיומה של המלחמה הקרה, נשמעו קריאות בקהילייה הבינלאומית לאו"ם להפוך לסוכנות שמטרתה השגת שלום עולמי – שכן ישנם עשרות עימותים צבאיים בעולם.{{הערה|1=[http://www.globalsecurity.org/military/world/war/ רשימה של העימותים והמלחמות כעת], אתר "globalsecurity"}} ואכן, אופיו של האו"ם כ"שומר שלום", שעומעם בעת המלחמה הקרה, חזר והתייצב ככזה לאחריה.
 
מחקר של [[תאגיד ראנד]] משנת 2005 מצא כי בממוצע הצליח האו"ם בכשני שלישים ממאמצי שמירת-השלום שלו. המחקר השווה את מאמצי האו"ם לבניית מדינות (צעדים שונים שמטרתם הפלת הרודנות והדיקטטורהוה[[דיקטטורה]], השגת דמוקרטיה וכו') לאלו של ארצות הברית, ומצא ששבעה מתוך שמונת המקרים שבהם התערב האו"ם נמצאים כעת במצב של שלום, לעומת ארבעה מתוך שמונה של ארצות הברית.{{הערה|1=תאגיד ראנד, קובץ PDF: "[http://www.rand.org/pubs/monographs/2005/RAND_MG304.sum.pdf תפקידו של האו"ם בבניית מדינות: מקונגו ועד עיראק]}} "הדו"ח לביטחון האדם" שיצא גם הוא בשנת 2005 דיווח על ירידה במספר המלחמות, רציחות-עם ופגיעה בזכויות האדם מאז סוף המלחמה הקרה. הדו"ח הציג הוכחה (אמנם נסיבתית), שאקטיביזם בינלאומי – סוג הפעילות של האו"ם – הוא הסיבה העיקרית לירידה במספר העימותים המזוינים מאז סוף המלחמה הקרה.{{הערה|1=המרכז לביטחון האדם. [http://www.hsrgroup.org/human-security-reports/2005/overview.aspx "הדו"ח לביטחון האדם לשנת 2005"]}} בהיסטוריה של האו"ם ניתן למצוא גם מצבים בהם הארגון לא רק פעל לשמירת השלום אלא השתתף בעימות עצמו, לדוגמה ב[[מלחמת קוריאה]] (בה כוחות או"ם לקחו חלק משמעותי בלחימה עצמה), וב[[מלחמת המפרץ]] הראשונה.
[[קובץ:UNFerretBovington.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רכב משוריין למשימת שמירת שלום של האו"ם]]
האו"ם גם נתפס כאחראי לכמה כשלונות בתחום. במקרים רבים המדינות החברות במועצת הביטחון כשלו בהשגת החלטה במועצה, או שכשלו באכיפתה, בעיה הנובעת מאופיו בינלאומי של הארגון. וויכוחים ואי-הסכמות בדיוני מועצת הביטחון בנוגע לפעולות והתערבויות צבאיות נתפסו בעולם ככשלונות ישירים של המאמץ להשגת השלום, כגון אי-מניעת [[רצח העם ברואנדה]],{{הערה|1=[http://archive.is/20120709072119/findarticles.com/p/articles/mi_m1316/is_12_32/ai_68148605/ "עם נבגד - תפקיד המערב ברצח העם ברואנדה", ביקורת ספר], [http://books.google.com/books?id=rhsRrxZtJwMC&dq=A+People+Betrayed,+the+Role+of+the+West+in+Rwanda's+Genocide+book+review&printsec=frontcover&source=bn&hl=en&ei=it1XTOb3EYv-Oeq9uOcI&sa=X&oi=book_result&ct=result&resnum=4&ved=0CCoQ6AEwAw#v=onepage&q&f=false הספר המלא ב-Google Books]}} אי-שליחת [[סיוע הומניטרי]] וההתערבות בכללה ב[[מלחמת קונגו השנייה]], אי-ההתערבות ב[[טבח סרברניצה]], אף על פי שבמקום היו חיילי או"ם עם הסמכות להשתמש בכוח, הכישלון בשליחת מזון לאנשים המתים מרעב ב[[סומליה]], הכישלון ביישום [[:קטגוריה:החלטות מועצת הביטחון של האו"ם|החלטות מועצת הביטחון]] הקשורות ל[[הסכסוך הישראלי-פלסטיני|סכסוך ישראלי-פלסטיני]], והכישלון המתמשך במניעת רצח העם, ואף שליחת סיוע, ב[[רצח העם בדארפור|דארפור]]. חיילים מכוחות שמירת השלום של האו"ם אף הואשמו באונס ילדים, התעללות מינית ושידול לזנות במהלך מבצעי "שמירת שלום" שונים, החל משנת 2003: ב[[הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו|קונגו]],{{הערה|1=[http://www.washingtonpost.com/wp-dyn/articles/A3145-2004Dec15.html "האשמות כנגד האו"ם על התעללות מינית בקונגו"]}} [[האיטי]],{{הערה|1=[http://news.bbc.co.uk/2/hi/americas/6195830.stm "חיילי האו"ם מתמודדים עם האשמות של התעללות בילדים"]}}{{הערה|1=[http://www.sfgate.com/cgi-bin/article.cgi?f=/c/a/2006/12/22/MNGRLN47IA1.DTL "טענות על התעללות כנגד כוחות שמירת השלום בהאיטי"]}} [[ליבריה]],{{הערה|1=[http://www.nytimes.com/2006/05/08/world/africa/08iht-abuse.html?_r=1 "עובדי סיוע בליבריה נאשמים בהתעללות מינית"]}} [[סודאן]],{{הערה|1=[http://www.telegraph.co.uk/news/worldnews/1538476/UN-staff-accused-of-raping-children-in-Sudan.html "צוות של האו"ם נאשם באונס ילדים בסודאן"]}} [[בורונדי]] ו[[חוף השנהב]].{{הערה|1=[http://news.bbc.co.uk/2/hi/in_depth/7420798.stm "שומרי שלום מתעללים בילדים"]}} [[דורי גולד]], שגריר ישראל לאו"ם בעבר, ביקר בשנת 2004 את מדיניות ה"[[רלטיביזם מוסרי|רלטיביזם המוסרי]]" של האו"ם, לדבריו. כמו כן, הגדיר דורי את הזמנת [[יאסר ערפאת]] לנאום בפני העצרת הכללית בשנת 1998 כ"נקודת השפל בהיסטוריית האומות המאוחדות".