חניבעל – הבדלי גרסאות

'''חניבעל בן חמילקרת ברקה''' ([[פיניקית]]: '''𐤇𐤍𐤁𐤏𐤋 𐤁𐤓𐤒''', '''חנִבעל ברקָ''', ב[[לטינית]]: '''Hannibal filius Hamilcar Barca'''; {{כ}}[[247 לפנה"ס]], [[קרתגו]] – [[183 לפנה"ס]], [[ביתיניה]]) היה [[מצביא]] ומדינאי בן קרתגו. עמד בראש כוחות [[צבא קרתגו]] ב[[המלחמה הפונית השנייה|מלחמה הפונית השנייה]] בין [[הרפובליקה הרומית|רומא]] לקרתגו, שבמהלכה פלש ל[[חצי האי האפניני]] בראש צבא. נחשב לאחד מגדולי המצביאים בהיסטוריה, וניצב בשורה אחת עם [[אלכסנדר הגדול]], [[יוליוס קיסר]], ו[[נפוליאון בונפרטה]].{{הערה|ניתן למצוא הערכה גבוהה לכישוריו של חניבעל כמצביא במקורות רבים, החל מהמקורות הראשונים וכלה במקורות מודרניים. ראו למשל: Ayrault Theodore Dodge, Theodore (1995). Hannibal: A History of the Art of War Among the Carthaginians and Romans}}

 

המלחמה הפונית השנייה. הוא הוביל את צבאו למסע מלחמה מפרך מספרד (היספניה) לחצי האי האפניני. לאחר שצבאו חצה את הרי האלפים וחדר לאיטליה, הוא הביס את הצבא הרומאי במספר קרבות גדולים, שהבולט שבהם הוא [[קרב קאנאי]], בשנת 216 לפנה"ס. אולם נאלץ לבסוף לחזור ל[[צפון אפריקה|אפריקה]] כדי להגן על מולדתו. הובס ב[[קרב זאמה]] בידי [[סקיפיו אפריקנוס]], אולם לאחר המלחמה המשיך להנהיג את מולדתו, וחולל רפורמות מרחיקות לכת במשטר שלה. בשל בגידת אויביו הפוליטיים נאלץ להימלט אל חצרו של [[אנטיוכוס השלישי]]. חניבעל סייע לאנטיוכוס במהלך [[מלחמת אנטיוכוס|מלחמתו ברומא]], אולם לאחר תבוסתו של אנטיוכוס במלחמה דרשו הרומאים את הסגרתו של חניבעל. הוא נאלץ להימלט שוב, הפעם ל[[ביתיניה]], שם התאבד בבליעת [[רעל]] כשהרומאים איתרו אותו.