פולקסווגן – הבדלי גרסאות

עם עלייתו של [[היטלר]] לשלטון הוא פנה לפרדיננד פורשה במפרט דרישות ליצור מכונית שתוכל להסיע 5 אנשים, להגיע למהירות של כ-100 קמ"ש, לצרוך לכל היותר 6 ליטר ל־100 ק"מ ובעיקר לעלות פחות מ־1,000 מארקים של הרייך. פרדיננד פורשה הרים את הכפפה, חבר לתעשיין הגרמני ד"ר פריץ נויימאייר וכך נוצרה ה"[[חיפושית (מכונית)|חיפושית]]" המפורסמת, במסגרת תוכנית "[[כוח באמצעות שמחה]]". קווי היצור של החיפושית מוקמו ב־Fallersleben סקסוניה. זוהי גם תחילתה של חברת פולקסווגן, שהוקמה כדי לייצר "מכונית עממית". במהלך תקופת [[השואה]] התבססה החברה על עבודת כפיה של אסירים יהודים, שהיוו ארבעה מכל חמישה עובדים בה. בזכות קשריו האישיים של פורשה עם צמרת [[המפלגה הנאצית]] זכה לאספקה קבועה של עובדי כפיה אלו {{הערה|שם=אלנתן|1={{דבר ראשון|יעל אלנתן|פעם החרמנו מוצרים גרמניים, היום מעריצים אותם - ואולי יש דרך אחרת|120560|12 באפריל 2018}}}}.

עצם היותה חברה גרמנית, בכלל, ומקורותיה הנאצים, בפרט, העיבו על מכירותיה בישראל. בשנים הראשונות למדינה היו רכבים תוצרת החברה ומשרדיה יעד ל[[וונדליזם]], ופעמים רבות צויירו עליהם [[צלבי קרס]] {{הערה|שם=אלנתן}}. מאז סוף המאה ה-20 נמכרות בישראל מכוניות פולקסווגן בהיקף נרחב, ואף יש לה מספר לקוחות רשמיים קבועים במדינה, ובכללם [[צה"ל]], שמעניק מכונית מדגם פולקסווגן לכל [[אלוף]] בצבא. עם זאת, בשנת [[2011]] סירב המפקד הנכנס של [[חיל האוויר]], האלוף [[אמיר אשל]], לקבל מכונית מתוצרת החברה, היות שמקורה גרמני. אתר החברה בעברית אינו מציין את פעולותיה של החברה בתקופת השואה, את הרקע הנאצי שלה, או את העובדה שהתבססה בשנותיה הראשונות על עבודת כפיה יהודית {{הערה|שם=אלנתן}}.