טלית – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: שולחן ערוך
שורה 20:
כתוב בתורה (במדבר טו לט) "וּרְאִיתֶ֣ם אֹת֗וֹ" ולמדים מכאן שזמן מצות ציצית הוא בשעה שבאופן טבעי בני אדם מסוגלים לראות, שזהו הזמן שיש בו אור יום. לעומת זאת, בלילה בגד בעל ארבע כנפות פטור מן הציצית ([[מנחות]] מג, א). אך ישנם שני פֵרושים שונים, האחד מתייחס אל הזמן והשני מתייחס אל הבגד ומכאן נובעים חיובים שונים.
 
שיטה א׳ קובעת שלמשך כל היום יש להטיל ציציות בכל בגד בעל ארבע כנפות הנלבש ובכל שעות הלילה אותו בגד יהיה פטור מן הציצית. שיטה זאת נפסקה על ידי ה[[רמב"ם]] ובעקבותיו על ידי [[שולחן ערוך|השלחןהשולחן ערוך]] של רבי [[יוסף קארו]].
 
שיטה ב׳ רואה בסוג הבגד את הקובע ומבדילה בין בגדי יום לבין בגדי לילה. בגד יום הוא בגד הנועד ליום ויש חיוב להטיל בו ציצית אף בשעות הלילה אם הוא נלבש. לעומת זאת, בגד לילה ככתונת לילה פטור ממצות ציצית אפלו אם הוא נלבש ביום. ה[[רא"ש]] פסק כשיטה זאת.
שורה 61:
ברייתא, המובאת בתלמוד במסכת מנחות (מ' ע"א-ע"ב), קובעת את גודל הטלית החייבת בציצית: "טלית שהקטן מתכסה בה ראשו ורובו והגדול יוצא בה דרך עראי חייבת בציצית, אין הקטן מתכסה בה ראשו ורובו אף על פי שהגדול יוצא בה עראי פטורה". שיעור זה הוא הקובע את גודל הטלית שבה נוהגים להתעטף בתפילה.
 
יש שסברו שטלית קטן אינה צריכה לעמוד בגודל המתואר במסכת מנחות ויש שראו גם אותה כטלית הצריכה לעמוד בגודל האמור בברייתא. בסוגיה זו ישנן דעות רבות בפוסקים, ולהלן חלקן: אין צריך בה כל שיעור כלל,{{הערה|דעת ערוך השולחן (או"ח, סט"ז, סק"ה)}} רוחב חצי אמה ואורך שלשת רבעי אמה,{{הערה|דעה ראשונה בקיצור שלחןשולחן ערוך לר' שלמה גנצפריד (סי' ט, סק"א) ודעת פרי הארץ בשם דרך חכמה (הובא בבאר היטב, או"ח, סי' ט"ז, סק"א)}} רוחב אמה ואורך אמה,{{הערה|ר' שלמה קרוגר (שו"ת האלף לך שלמה, או"ח, ד') ודעה שנייה בקיצור שלחןשולחן ערוך לר' שלמה גנצפריד (סי' ט, סק"א)}} רוחב אמה ואורך אמה וחצי,{{הערה|דעת הבן איש חי (לך לך, יא-יב)}} רוחב אמה ואורך שתי אמות (בית הצוואר אינו מן המניין - דהיינו שיהיה רוחב פתח הצוואר קטן מרוחב הבד בכתף ויתבטל לו).{{הערה|דעת המשנה ברורה (סי' טז, סק"ד)}} לגבי שיעורה של אמה האמורה לעיל נחלקו הדעות: 45.6 ס"מ לדעת הרמב"ם; 48 ס"מ לדעת ר"ח נאה; 57.6 ס"מ לדעת חזון איש.
 
בעניין רוחב פתח הצוואר יש שסברו שאין נקב הצוואר נחשב לאוויר החוצץ ואין צורך להוציאו מן המניין.{{הערה|שאלות יעב"ץ, ח"א, סי' ד'}}