יהדות פרנקפורט – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
יובל ש (שיחה | תרומות)
קישור לערך פרעות 'הפ הפ'
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: {{ס:\1|
שורה 4:
 
==היסטוריה==
ההתיישבות היהודית בפרנקפורט החלה כנראה כבר ב{{[[המאה ה-1|מאה ה-1}}]] לספירה, כאשר העיר שימשה מוצב גבול [[האימפריה הרומית|רומי]].{{הערה|שם=רקוויאם 30|[[עמוס אילון]], '''[[רקוויאם גרמני (ספר)|רקוויאם גרמני]]''', עמ' 30.}}
===ימי הביניים===
המקורות המוקדמים ביותר המתייחסים להתיישבות יהודית בפרנקפורט הם מקרה העמדתו לדין של יהודי בפרנקפורט על ידי [[לותאר הראשון]] בשנת [[855]], ועדותו של [[היסטוריון]] בן פרנקפורט משנת [[1682]] שטען כי יהודים התגוררו בפרנקפורט כבר ב[[המאה ה-6|מאה השישית]]. מקורות מוצקים יותר קיימים החל מן [[המאה ה-11|המאה האחת עשרה]] ו[[המאה ה-12|השתים עשרה]] – בשנת [[1074]] נתן [[היינריך הרביעי]] [[פריבילגיה (כתב זכות)|כתב זכויות]] ליהודים בתחום שלטונו – ופרנקפורט בכלל, ומכאן ואילך ניתן למצוא כתבי מכירה של בתים על ידי יהודים, ציונים של הקהילה בספרות ה[[הלכה]] ועוד.
שורה 22:
מכאן ואילך לא גורשו היהודים שוב מפרנקפורט. תחת זאת החלה תקופה של מעורבות גוברת והולכת בכלכלת העיר וב[[מסחר]]. מרבית היהודים עסקו ב[[כסף (אמצעי תשלום)|כספים]], במסחר ב[[בגד]]ים וב[[כלי]]ם משומשים (כיוון שנאסר עליהם באופן גורף לעסוק בייצור), ובמסחר ב[[פרי|פירות]] וכדומה. עדות לשגשוג שנחלו יהודי פרנקפורט ניתן למצוא בכך שלמרות המסים הכבדים עד מאוד שהושתו עליהם, המשיכה הקהילה להתקיים.
 
ב-[[1743]] התגוררו בגטו הצפוף והמזוהם כ-3,000 יהודים, שהיוו כ-10% מאוכלוסיית העיר. הגטו כלל סמטה אחת צרה, ה"יודנגאסה", שלא חדר אליה אור שמש בשל בתיה הגבוהים והצפופים.{{הערה|שם=רקוויאם 30}} הגטו היה תחום בחומות גבוהות, בהן היו שלושה שערים שננעלו בלילה וגם בימי ראשון ובחגים הנוצריים. יהודים היו רשאים להיכנס לרבעים הנוצריים למטרות עסקיות בלבד. באזורים הללו נאסר על יותר משני יהודים ללכת זה לצד זה, ונאסר עליהם לשאת מקלות הליכה או להשתמש במדרכה. כמו כן, נאסר עליהם להתקרב לסביבת הקתדרלה והיו רשאים להיכנס לבית העירייה דרך הכניסה האחורית בלבד. עד ל{{ה[[המהפכה הצרפתית|מהפכה הצרפתית}}]] כל הגנים הציבוריים היו סגורים בפניהם ובשנת 1770 דחתה מועצת העיר עתירה לביטול ההגבלה הזו, בהיותה הוכחה נוספת ל"שחצנות חסרת הגבולות של האומה הזאת".{{הערה|עמוס אילון, '''רקוויאם גרמני''', עמ' 32-31.}} אוכלוסיית הגטו היהודי גדלה בהתמדה עד [[1796]], עת נשרף הגטו ב[[מלחמות נפוליאון]], דבר שהביא לקיצו.
 
===האמנציפציה===