תנועה אחורית (אסטרונומיה) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Aaadir (שיחה | תרומות)
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: \1-\2, \1תיאר, הייתה, לעיתים, תאור\1, היסטורי, דמוית
שורה 15:
''כל'' כוכבי הלכת סובבים את השמש כנגד כוון השעון אם מביטים על מערכת השמש מ"למעלה" (כלומר מהצד של הקוטב הצפוני של כדור הארץ). כך גם לגבי הסיבוב של רוב הירחים במערכת השמש סביב כוכבי הלכת שלהם, וגם לגבי סיבוב רוב הירחים וכוכבי הלכת סביב עצמם (מלבד [[נוגה]] המסתובב עם כוון השעון, ו[[אורנוס]], ו[[פלוטו]] המסתובבים כמעט על צידם). זאת כנראה בשל האירוע היוצר המקורי המשותף למרכיבי מערכת השמש. מהירות הסיבוב של כוכב לכת סביב השמש הולכת וקטנה ככל שכוכב הלכת רחוק מהשמש{{הערה|שם=סוכנות}}. כך למשל, כדור הארץ מסתובב מהר יותר ממאדים, כוכב הלכת הבא אחריו, וגם מכל כוכבי הלכת הבאים (ההסבר להלן מתייחס למאדים אך נכון גם לשאר כוכבי הלכת הרחוקים מכדור הארץ). לכן למשל, כדור הארץ "עוקף" את מאדים במהלך סיבובם סביב השמש. בנקודת העקיפה, כלומר כשכדור הארץ נמצא בין השמש למאדים (מאדים מוגדר במצב זה כנמצא ב[[ניגוד (אסטרונומיה)|ניגוד]]{{הערה|שם=מדריך}}), מאדים הוא במרחק הקצר ביותר מכדור הארץ עבורו - ולכן בלילה זה הוא בהיר ואף גדול מעט מהרגיל. כ-20 יום לפני העקיפה מאדים מתחיל את תנועתו האחורית, המסתימת כ-20 יום לאחר העקיפה. הסיבה לתנועה האחורית (המדומה) היא שלמרות שמאדים וכדור הארץ ממשיכים שניהם בזמן העקיפה בתנועתם קדימה כנגד כוון השעון סביב השמש, הרי שבזמן העקיפה מאדים נראה מכדור הארץ כנשאר מאחור - כלומר נע בכוון ההפוך. כשכדור הארץ מתרחק מספיק ממאדים הוא נראה שוב כנע קדימה. ראו איור 2.
 
הסבר זה עבור מאדים תקף גם לגבי שאר כוכבי הלכת הרחוקים מהשמש יותר מכדור הארץ ([[צדק (כוכב לכת)|צדק]], [[שבתאי]], [[אורנוס]], ו[[נפטון]]). זמן ההקפה סביב השמש גדול כל כך בכוכבים הרחוקים (כ164כ-164 שנות ארץ במקרה של נפטון) שהמחזור הסינודי (בין מעקף אחד למשנהו, כלומר בין הופעות התנועה אחורה) מתקרב לאורך שנת ארץ (367.5 ימים עבור נפטון) כיוון שנפטון לא מתקדם הרבה במהלך השנה. בנוסף, ככל שכוכב הלכת רחוק יותר, כך המרחק שעושה כוכב הלכת במהלכו אחורנית ברקיע הולך וקטן (בגלל הפרספקטיבה), בעוד שמשך הזמן של המהלך אחורנית הולך וגדל (כחצי שנה במקרה של נפטון). ראו טבלה למטה.
 
תופעת התנועה האחורית מתרחשת גם אצל כוכבי הלכת הפנימיים, כלומר הקרובים יותר לשמש מכדור הארץ ([[כוכב חמה]] ו[[נוגה]]). אבל התופעה בשיאה כאמור כאשר השמש וכוכב הלכת הם על אותו קו עם כדור הארץ (במקרה זה כאשר השמש מאחורי כוכב הלכת במבט מכדור הארץ - מצב [[ניגוד (אסטרונומיה)|התקבצות תחתונה]]), כלומר במהלך היום. במצב זה הצד האפל של כוכב הלכת מופנה לכדור הארץ וגם הוא אינו ניתן להבחנה על רקע אור השמש הזוהר.
שורה 68:
|}
 
[[קובץ:Retrograde Motion.bjb.svg|שמאל|ממוזער|250 פיקסלים|איור 3: תנועה אחורית דמוייתדמוית האות S (כשנסובב את האיור למצב אופקי) על פני מפת השמיים בזמן עקיפת כדור הארץ את [[מאדים]] (גם צורת לולאה היא אפשרית)]]
באיור 1 מאדים נראה כנע בלולאה במהלך העקיפה של כדור הארץ אותו. לעתיםלעיתים צורת המסלול של מאדים בזמן העקיפה היא צורת האות S באנגלית. ראו איור 3. המופע יהיה בצורת לולאה או האות S בתלות במיקום כוכב הלכת יחסית לקו החיתוך בין מישורי הסיבוב של כוכב הלכת ושל כדור הארץ סביב השמש. אם כוכב הלכת קרוב מספיק לקו חיתוך זה בזמן המעקף אזי הוא ינוע בצורת S, אחרת הוא ינוע בצורת לולאה{{הערה|https://cseligman.com/text/sky/retrograde.htm Retrograde Motion}}
{{הערה|[https://mars.nasa.gov/allaboutmars/nightsky/retrograde/ Mars Retrograde], באתר של [https://mars.nasa.gov NASA]}}.
 
==היסטוריה==
==הסטוריה==
[[תמונה:המערכת של תלמי.png|שמאל|ממוזער|250px|המודל הגאוצנטרי של תלמי (כוכב חמה)]]
תופעת התנועה האחורית של כוכבי הלכת היתההייתה ידועה כבר לבבלים. [[המודל הגיאוצנטרי]] לפיו כל גרמי השמיים סובבים סביב כדור הארץ שהיה מקובל על רוב האסטרונומים עד ימי [[ניקולאס קופרניקוס]] התקשה להסביר תופעה זאת, וגם תופעות נלוות כמו שינויים בבהירותם ומהירותם של כוכבי הלכת. כדי להסביר את אלה הציע האסטרונום [[אפולוניוס מפרגה]] במאה ה-3 לפנה"ס את מודל ה[[אפיציקל|אפיציקלים]] לפיו כוכבי הלכת ממוקמים על מעגלים קטנים שמרכזם סובב על מעגל גדול המקיף את כדור הארץ. ראו איור 4. תיאוריהתאוריה זאת אומצה ופותחה על ידי [[היפרכוס]] מרודוס ועל ידי [[תלמי (אסטרונום)|תלמי]] (שניהם אסטרונומים מהמאה ה-2 לפנה"ס) שתארשתיאר אותה פורמלית בספרו [[אלמגסט]] שהיה מקובל אחר כך במשך מאות שנים. מודל זה הצליח לחזות את מסלולי כוכבי הלכת בדיוק הולך ומשתפר לאורך השנים אך במחיר של הוספת עוד ועוד אפיציקלים.
 
בשנת 1543 פורסם ספרו של [[ניקולאס קופרניקוס]] בו הוא הציע את [[המודל ההליוצנטרי]] לפיו כדור הארץ ושאר כוכבי הלכת סובבים סביב השמש (הצעה שהועלתה כבר על ידי מספר אסטרונומים לפניו - כמו [[אריסטרכוס מסאמוס]] היווני, ואחריו [[אבן באג'ה]] האנדלוסי). מודל זה מפשט מאוד בין השאר את ההסבר לתופעת התנועה האחורית. למרות זאת קופרניקוס נאלץ להמשיך ולהשתמש באפיציקלים כדי להסביר את הסטייה של כוכבי הלכת ממסלול עגול מדויק. [[יוהאנס קפלר]] אחר כך שיפר את המודל כשהראה שכוכבי הלכת נעים במסלולים אליפטיים ולא עגולים סביב השמש.