תנועה אחורית (אסטרונומיה) – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות) מ בוט החלפות: \1-\2, \1תיאר, הייתה, לעיתים, תאור\1, היסטורי, דמוית |
|||
שורה 15:
''כל'' כוכבי הלכת סובבים את השמש כנגד כוון השעון אם מביטים על מערכת השמש מ"למעלה" (כלומר מהצד של הקוטב הצפוני של כדור הארץ). כך גם לגבי הסיבוב של רוב הירחים במערכת השמש סביב כוכבי הלכת שלהם, וגם לגבי סיבוב רוב הירחים וכוכבי הלכת סביב עצמם (מלבד [[נוגה]] המסתובב עם כוון השעון, ו[[אורנוס]], ו[[פלוטו]] המסתובבים כמעט על צידם). זאת כנראה בשל האירוע היוצר המקורי המשותף למרכיבי מערכת השמש. מהירות הסיבוב של כוכב לכת סביב השמש הולכת וקטנה ככל שכוכב הלכת רחוק מהשמש{{הערה|שם=סוכנות}}. כך למשל, כדור הארץ מסתובב מהר יותר ממאדים, כוכב הלכת הבא אחריו, וגם מכל כוכבי הלכת הבאים (ההסבר להלן מתייחס למאדים אך נכון גם לשאר כוכבי הלכת הרחוקים מכדור הארץ). לכן למשל, כדור הארץ "עוקף" את מאדים במהלך סיבובם סביב השמש. בנקודת העקיפה, כלומר כשכדור הארץ נמצא בין השמש למאדים (מאדים מוגדר במצב זה כנמצא ב[[ניגוד (אסטרונומיה)|ניגוד]]{{הערה|שם=מדריך}}), מאדים הוא במרחק הקצר ביותר מכדור הארץ עבורו - ולכן בלילה זה הוא בהיר ואף גדול מעט מהרגיל. כ-20 יום לפני העקיפה מאדים מתחיל את תנועתו האחורית, המסתימת כ-20 יום לאחר העקיפה. הסיבה לתנועה האחורית (המדומה) היא שלמרות שמאדים וכדור הארץ ממשיכים שניהם בזמן העקיפה בתנועתם קדימה כנגד כוון השעון סביב השמש, הרי שבזמן העקיפה מאדים נראה מכדור הארץ כנשאר מאחור - כלומר נע בכוון ההפוך. כשכדור הארץ מתרחק מספיק ממאדים הוא נראה שוב כנע קדימה. ראו איור 2.
הסבר זה עבור מאדים תקף גם לגבי שאר כוכבי הלכת הרחוקים מהשמש יותר מכדור הארץ ([[צדק (כוכב לכת)|צדק]], [[שבתאי]], [[אורנוס]], ו[[נפטון]]). זמן ההקפה סביב השמש גדול כל כך בכוכבים הרחוקים (
תופעת התנועה האחורית מתרחשת גם אצל כוכבי הלכת הפנימיים, כלומר הקרובים יותר לשמש מכדור הארץ ([[כוכב חמה]] ו[[נוגה]]). אבל התופעה בשיאה כאמור כאשר השמש וכוכב הלכת הם על אותו קו עם כדור הארץ (במקרה זה כאשר השמש מאחורי כוכב הלכת במבט מכדור הארץ - מצב [[ניגוד (אסטרונומיה)|התקבצות תחתונה]]), כלומר במהלך היום. במצב זה הצד האפל של כוכב הלכת מופנה לכדור הארץ וגם הוא אינו ניתן להבחנה על רקע אור השמש הזוהר.
שורה 68:
|}
[[קובץ:Retrograde Motion.bjb.svg|שמאל|ממוזער|250 פיקסלים|איור 3: תנועה אחורית
באיור 1 מאדים נראה כנע בלולאה במהלך העקיפה של כדור הארץ אותו.
{{הערה|[https://mars.nasa.gov/allaboutmars/nightsky/retrograde/ Mars Retrograde], באתר של [https://mars.nasa.gov NASA]}}.
==היסטוריה==
[[תמונה:המערכת של תלמי.png|שמאל|ממוזער|250px|המודל הגאוצנטרי של תלמי (כוכב חמה)]]
תופעת התנועה האחורית של כוכבי הלכת
בשנת 1543 פורסם ספרו של [[ניקולאס קופרניקוס]] בו הוא הציע את [[המודל ההליוצנטרי]] לפיו כדור הארץ ושאר כוכבי הלכת סובבים סביב השמש (הצעה שהועלתה כבר על ידי מספר אסטרונומים לפניו - כמו [[אריסטרכוס מסאמוס]] היווני, ואחריו [[אבן באג'ה]] האנדלוסי). מודל זה מפשט מאוד בין השאר את ההסבר לתופעת התנועה האחורית. למרות זאת קופרניקוס נאלץ להמשיך ולהשתמש באפיציקלים כדי להסביר את הסטייה של כוכבי הלכת ממסלול עגול מדויק. [[יוהאנס קפלר]] אחר כך שיפר את המודל כשהראה שכוכבי הלכת נעים במסלולים אליפטיים ולא עגולים סביב השמש.
|