משולם לנגרמן – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ראיון -> ראיון עיתונאי
אין תקציר עריכה
שורה 26:
}}
}}
'''משולם זישא לנגרמן''' (נולד: [[ג' בתשרי]] [[ה'תרע"א]] - [[6 באוקטובר]] [[1910]], [[רימנוב]], [[פולין]]; נפטר:- [[כ"א בניסן]] [[ה'תשל"ג]] - [[23 באפריל]] [[1973]],) [[רעננה]]),היה מהעוסקים בקליטת העלייה ההמונית ב[[מחנה העולים בפרדס חנה]] ובסביבתה, מראשי ה[[מושבה]] [[רעננה]] בשנותיה הראשונות, חבר ה[[מועצה מקומית|מועצה המקומית]], וסגן ראש המועצה, נשיאו השביעי של [[רוטרי ישראל|מועדון רוטרי - רעננה]], יו"ר [[ועדה קרואה|הוועדה הקרואה]] של [[הרצליה|עיריית הרצליה]], מבכירי [[משרד הרווחה והשירותים החברתיים|משרד הסעד]]{{הערה|[http://www.idekel.co.il/Books/herzelia_project/files/page/179.swf אתר ספריית יהודה דקל]}}, ומנהל השירות למפגר{{הערה|כיום: "האגף לטיפול באדם עם מוגבלות שכלית התפתחותית".}}, מייסדו של מעון "שקמה", ומנהלו עד לפטירתו.
 
==ביוגרפיה==
לנגרמן נולד ב[[צום גדליה]], שנת [[ה'תרע"א]] בעיירה [[רימנוב]] שבפוליןשב[[פולין]], למשה יהודה לייב (לימים ה[[שוחט|שו"ב]] של המושבה רעננה{{הערה|[http://moreshet.raanana.muni.il/Web/Story/Religion/1955.aspx השוחט ר' משה יהודה לנגרמן], מתוך: "[[כתב עת|בטאון]] המועצה המקומית" מס' 4, [[דצמבר]] [[1964]], באתר עיריית רעננה}}), מצאצאי רבי [[יצחק חיות]]{{הערה|משה יהודה לייב היה מצאצאיו של הרב [[יצחק חיות]], מאנוסי פורטוגל (שגורשו מספרד ועברו לפורטוגל). משפחתו של הרב חיות הצליחה לברוח מפורטוגל לדרום צרפת, וכך, בשנת 1584, הוא הגיע לפראג, והיה גיסו (למחצה) של המהר"ל מפראג. משם עבר לפולין, ללבוב ולקראקוב ושימש שם כרב הקהילה.}}, ולגיטל לבית זיסקינד, דור שישי לרבי [[מנחם מנדל מרימנוב]] ולרבי [[אלימלך מליז'נסק]]{{הערה|גיטל הייתה דור שישי לר' מנחם מנדל מרימנוב; הסבא שלה, משולם זישא לרנר, היה דור רביעי לר' מנחם מנדל מרימנוב ודור רביעי לר' אלימלך מליז'נסק. ונראה שמשולם זישא נקרא על שמו.}}.
 
לנגרמן למד ב[[תלמוד תורה|חדר]], וב[[בית ספר יסודי|בית הספר העממי]] שב[[פולנית|שפה הפולנית]], שבעיר. בהגיעו לגיל 12, [[סטז'יז'וב|בעקבות]] [[פוגרום|פוגרומים]] וקשיי פרנסה, [[הגירה|עקרה]] המשפחה מפולין ל[[גרמניה]], תחילה לעיר [[ויסבאדן]] ואחר כך ל[[פרנקפורט]]. שם למד משולם בבית ספר כללי, השלים את [[בית ספר תיכון|השכלתו התיכונית]], ואף למד זמן מה, ב[[ישיבה|ישיבתו]] של הרב יעקב הופמן.
שורה 39:
בשנים [[1948]]–[[1953]] עסק לנגרמן ב[[קליטה (עלייה לארץ ישראל)|קליטת עלייה]] ב[[מחנה עולים|מחנות העולים]] ב[[פרדס חנה]]. תחילה כמנהל מחנה עולים א', ובהמשך, עקב הצלחתו, ולבקשת ראש מחלקת העלייה ב[[הסוכנות היהודית|סוכנות]], ד"ר [[גיורא יוספטל]], התמנה למפקח על כל מחנות העולים וה[[מעברה|מעברות]] באזור.
 
בשנת [[1956]] נענה לפניית [[משרד הרווחה והשירותים החברתיים|שר הסעד]], [[חיים משה שפירא]], להקים מעון לחריגים עם נכויות התפתחותיות (אז בשם: מעון למפגרים) ברעננה. המעון שהקים - מעון "שקמה" - היה, תחת ניהולו, חלוץ ומורה-דרך בכל הקשור לטיפול בחריגים, בשיקומם ובקידומם. בתפקיד זה שימש עד יום מותו ב[[רעננה]] בשנת [[ה'תשל"ג]] - [[1973]].
 
==מחנות העולים==
שורה 81:
[[קטגוריה:ראשי ועדות קרואות]]
[[קטגוריה:יהדות ויסבאדן]]
[[קטגוריה:ישראלים שנפטרו ב-1973]]