סטארשיפ – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות)
שורה 8:
גירסת 2016: אילון מאסק הציג מערכת שתהיה מורכבת מטיל אדיר ממדים (BFR) שישמש כשלב ראשון, ומעליו תורכב חללית עצומה (BFS), קוטרם יהיה 12 מטרים וגובהם יחד יהיה כ- 120 מטר. על פי גרסה זו החללית תוכל לשאת למסלול נמוך (LEO) עד 550 טון בתצורה מתכלה ו-300 טון בתצורה לשימוש חוזר, משקל הטיל בהמראה היה אמור להיות 10,500 טון וידרשו 5 או 6 שיגורי תדלוק כדי למלא את מיכלי חללית הענק כך שתוכל לשאת את מלוא ה-300 טון אל מאדים, ולנחות שם בבטחה.
 
ב-2017 הציג מאסק מספר שינויים בתוכנית, שנועדו להוזיל את פיתוח ובניית המערכת, ואלו עיקרם: קוטר הטיל והחללית יהיה 9 במקום 12 מטרים, זאת על מנת לאפשר את בנייתם במתקנים הקיימים של החברה ולהימנע מהצורך להקים מבנים ומתקנים ייעודיים חדשים, הגובה הכולל קוצץ ל-106 מטר (גובה הטיל יהיה 58 מטר והחללית 48 מטר), ומספר המנועים בבסיס הטיל ירד מ-42 ל-31. להבדיל מגרסת 2016, אז יועדה BFR למסע בין פלנטרי בלבד, על פי גרסת 2017 החללית תשמש בתצורות שונות למספר מטרות, ובהם שיגור לוויינים ואסטרונאוטים למסלול נמוך ול[[תחנת החלל הבינלאומית]], נחיתה על [[הירח]] [[מאדים]] ועוד, ואפילו טיסות נוסעים תת-מסלוליות מנקודה לנקודה על פני כדור הארץ, דבר שיוריד את משך ההגעה מכל מקום לכל מקום על פני הגלובוס לפחות מ-40 דקות, לדברי מאסק עלות כרטיס טיסה יהיה דומה לעלותה במטוס רגיל כיום.
 
יכולת הנשיאה למסלול נמוך (LEO) צפויה להיות 250 טון בתצורה מתכלה ו-150 טון בתצורה לשימוש חוזר. עלות כל שיגור מתוכננת להיות פחות ממחיר שיגור של [[פאלקון 1]]. על פי הקונספט שהוצג בכנס בשנת 2017 התוכנית תעבוד כך: חללית הענק תשוגר על גבי טיל BFR למסלול נמוך, הטיל יחזור לנחיתה, יתודלק שוב ועליו תורכב חללית BFR אחרת עמוסה בדלק (אחת בלבד במקום 6 בגרסה הקודמת), החללית השנייה תשוגר, תתחבר לזו שכבר בחלל ותתדלק אותה, בדרך הזו ניתן יהיה להטיס למאדים ולהנחית את מלוא 150 הטון שתוכל החללית לשאת בקרבה. מאסק טוען כי יוכלו לשהות בה עד 100 איש בכל טיסה. הנפח המדוחס בחללית יעמוד על 825 [[מטר מעוקב]], לשם השוואה, הנפח המדוחס בתחנת החלל הבינלאומית כיום הוא 931 מ"ק.
שורה 22:
כמו כן ספייס איקס עובדת על מכלי הדלק של החללית שיהיו מורכבים מסיבי פחמן, לדברי מאסק באביב 2018 תחל בניית החללית הראשונה.
 
בראיון עיתונאי במרץ 2018 מאסק אמר שאם לא יהיו עיכובים, כבר במחצית הראשונה של 2019 יתבצעו ניסויי טיסה בטילבחללית לגבהים של קילומטרים בודדים בדומה למה שנעשה עם פאלקון 9, וכן שטיסת מבחן ראשונה לחלל צפויה בסביבות 2022.
 
באפריל 2018 פורסם כי ספייס איקס חכרה שטח גדול בנמל לוס אנג'לס שישמש לבניית מערכת BFR.
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים|יישור=ימין}}