מערכות המסתור של בר כוכבא – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←‏מתקני סניטציה: עריכה. מחקתי את המשפט הבא: "יש לזכור כי רק בעת החדשה נודע הקשר בין זיהום ומחלות, ונראה כי מתכנני מערכות המסתור לא הכשירו באופן ממוסד מתקני סניטציה, והפתרונות לכך נמצאו בכל מערכת לפי תנאיה." המשפט נושא אופי ספקולטיבי מדי ולא נתמך בראיות. באותה מידה יכולת לכתוב: "נראה כי מחמת הלחץ וחוסר הזמן בו היו שרויים במלחמה העדיפו הלוחמים לחפור כמה שפחות ולנצל את משאביהם בצורה אחרת"
Noon (שיחה | תרומות)
קצת עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
שורה 12:
|גודל=120
}}
'''מערכות המסתור של בר כוכבא''' הן חללים תת-קרקעיים חצובים ב[[סלע]], המקושרים זה לזה במעברים נמוכים וצרים, אותם ניתן למצואשמצויים ב[[שפלת יהודה]] וב[[הגליל|גליל]]{{הערה|1=להבדיל מ"מערות המפלט" ב[[מדבר יהודה]], שרובן מערות טבעיות ששימשו מורדים לאחר כישלון [[המרד הגדול]].}}. מקובלעל-פי כיהמחקר נחצבו מערכות אלו הותקנו בידי אנשי [[צבא]]ו של [[בר כוכבא]] כהכנה ל[[מרד בר כוכבא|מרד]] שניהלו ה[[יהודים]] נגד [[האימפריה הרומית]] בשנים [[135]]-[[132]]. מערכות המסתור היו ידועות למקומיים במשך מאות שנים, ונחקרו לראשונה באופן מסודר בידי [[הקרן לחקר ארץ ישראל]] ב[[המאה ה-19|מאה ה-19]]. תיארוכן למרד בר כוכבא נקבע רק בסוף [[שנות ה-70 של המאה ה-20]], ונכון ל-2008 רק מעטמעטות מכלמהן מערכות המסתור נחקרנחקרו לעומקביסודיות, ובשפלת יהודה, למשל, נבדקו ומופו פחות מרבע מכלל מערכות המסתור הידועות. בסך הכלהכול ידועות היום למעלה מ-300 מערכות מסתור, שנתגלושהתגלו בקרבת כמאה יישובים ואתרים בשפלת יהודה, ובכשלושים וחמישה יישובים בגליל{{הערה|בגליל עמדו על פי שחר מספר המערות ב-2003 ל-20, ב-2008 קלונר, זיסו ושחר דיווחו על 27 מערות מסתור, וב-2009 דיווח שבטיאל על 65 מערות מסתור ב-35 אתרים בגליל ([http://www.zefat.ac.il/_Uploads/dbsAttachedFiles/file10(1).pdf מערות מסתור (עדכון)])}}.
 
==רקע==