קופרופגיה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מקורות |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 2:
[[קובץ:Baboon eating elephant dung.jpg|ממוזער|[[בבון זית]] ניזון מצואת [[פיל]]]]
'''קופרופגיה''' ('''Coprophagia''') (ובעברית '''אוכלי צואה''') היא תופעה של [[בעלי חיים]] הניזונים מ[[צואה]]. התופעה כוללת בעלי חיים האוכלים צואת יצורים אחרים (
אצל האדם, באופן טבעי יש רתיעה ממראה הצואה ומהריח האפייני לה, ודבר זה שימש בתרבויות שונות לזעזע את השומעים על אכילת צואה (כפי שמופיע בספר יחזקאל, ובאיסלם על מוחמד), ובדרך כלל אכילת צואה מזוהה עם [[מחלת נפש]] קשה.{{הערה|1=[https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC3168083/ אכילת חרקים וצואה (אנטומופגיה וקופרופגיה) בחולי פיצול אישיות חמורה], הירחון ההודי לטיפול תרופתי בבעיות נפש (באנגלית, אתר NCBI - הספריה הלאומית המקוונת לספרות מדעית בארה"ב)}} עם זאת בני האדם השתמשו ומשתמשים במוצרים שמקורם בצואה, וישנו גם קפה המכונה "[[קופי לואק]]", המופק מצואת [[גחן דקלים]]. עד לתקופה המודרנית בתרבויות רבות השתמשו בכלי מזון עשויים מצואת בהמות. וצואה שימשה בתרבויות שונות גם כסימן לקדושה.{{הערה|ראו [[#בתרבות|אכילת צואה בתרבות]]}} החומר המהווה את בסיס ריח הצואה, הפרודה הריחנית (ארומטית) סקאטול, תוצר של חומצת האמינו הפשוטה טריפטופן
אך ישנם יצורים שהצואה היא מקור התזונה העיקרית או אף הבלעדית שלהם, ואילו יצורים אחרים ניזונים מצואה בעת משבר מחוסר מזון אחר.
רוב היצורים הצורכים צואה כמזונם העיקרי הם [[מפרקים|החיידקים המפרקים]] ו[[חרקים]] כמו ה[[זבובים]] ו[[חיפושיות זבל]].
גם [[טרמיטים]] ניזונים לעיתים מצואה. בתוך צואה של חיות אוכלות עשב ישנם [[פרוטיסטים]] רבים, וחלק מהטרמיטים נזקקים להם כדי לעכל צמחים והם משיגים את הפרוטיסטים מאכילת צואה. מינים שונים של [[פרפרים]] משיגים מצואה של יצורים שונים וגם של עופות, מינרלים חיוניים ומלחים.▼
▲גם [[טרמיטים]] ניזונים לעיתים מצואה. בתוך צואה של חיות אוכלות עשב ישנם חיידקים [[פרוטיסטים]] רבים, וחלק מהטרמיטים נזקקים
בעלי חיים גדולים מותירים אחריהם בצואה שרידי מזון שאינם יכולים [[עיכול|לעכל]], דבר שנפוץ במיוחד אצל [[אוכלי עשב]] המותירים אחריהם כמות גדולה יחסית של מזון לשימושם של אוכלי הצואה.
==חולייתנים==
שורה 20 ⟵ 24:
גם מינים מסוימים של בעלי חיים אחרים, [[ביות בעלי חיים|מבויתים]] או שאינם מבויתים, ניזונים מצרכיהם. פעולה זו נצפתה אצל [[כלבים]], [[חזיר בית|חזירי בית]] ו[[חזיר בר|בר]], [[אוגרים]], [[חולד עירום|חולדים]], [[שרקן|שרקנים]] ואף אצל [[גורילה|גורילות]].{{הערה|1=מאמר [http://pages.nycep.org/rothman/6PWUnutr.pdf היבטים תזונתיים של הרכב המזון של גורילות בטבע] רוטמן 2013, (באנגלית, קובץ פי די אף, אתר ספריית ניו יורק)}}
קיימים נסיונות לפתח שיטות וכן חומרים שעשויים למנוע מכלבי מחמד לאכול צואה.{{הערה|1=[https://www.akc.org/expert-advice/health/common-conditions/why-dogs-eat-poop/ עצות בהרחבה על תופעת אכילת צואה על ידי כלבי מחמד והדרך למניעתו] (באנגלית, אתר ארגון בעלי הכלבים בארה"ב)}}
== בתרבות ==
קופים רבים מביעים מחאה על כליאתם בגני חיות, וזורקים את צואתם על המבקרים בחמת זעם' וגם מזעזעים את הצופים בהם בטעימת צואתם כביכול. מנהגם זה זכה להתייחסות בספרים ובסרטים.{{הקופים בסרט [[מדגסקר (סרט)|מדגסקר]] הלועגים במבטא בריטי מתנשא לקופים אחרים, בסדרה [[משפחת סימפסון]] ועוד רבים.}}
צואת בהמות משמשת עד היום לחימום בתים ברחבי העולם. מנהגם של כלבים לאכול את צואתם קיבל התייחסות חוקית ב[[משנה]], לגבי מקרה בו הכלב נוטל את הצואה היבשה והדולקת ומוליך אותה לשדה.{{הערה|1=[[משנה בבא קמא ב|משנה 'כיצד הרגל', נזיקין]] הכלב שנטל חררה והלך לגדיש: אכל החררה והדליק הגדיש? על החררה - משלם נזק שלם, ועל הגדיש - משלם חצי נזק.}}
יחזקאל מצווה באחד המיצגים המזעזעים שלו לאכול את צואתו הוא. ב[[קוראן]] מסופר שמוחמד אוכל את צואתו בדומה ל[[אלישע]], ומקובל אצל המוסלמים להסביר שזאת משום שצואת הנביאים היתה "טהורה" בשונה מצואת אנשים מן השורה.
הרב [[שמשון רפאל הירש]] מראשוני הרבנים האורתודוכסים המודרנים, העלה השערה לפיה העלאת-גירה הנאמרת בתורה לגבי הארנבת, הרשומה ברשימת החיות המעלות גירה ובכל זאת נותרת "טמאה" ואסור לאכול אותה, היא למעשה אכילת הגללים.{{הערה|1=[http://www.tora.us.fm/tnk1/tora/wyqra/tm91.html אברהם קורמן - בנספח לספרו הטהור והמותר] (מן המהדורה הראשונה, באתר הניווט בתנ"ך וברשות המחבר)}} דעה אפולוגטית זו זכתה לקיטונות של לעג מר מצד המתנגדים לדת הממוסדת.{{הערה|1=[http://daatemet.org.il/he/question/%D7%A9%D7%A4%D7%9F-%D7%95%D7%90%D7%A8%D7%A0%D7%91%D7%AA/ שפן וארנבת] (דעת אמת)}}
קיימות בדיחות רבות על אכילת צואה, האמורות לזעזע או לגעת ב"איסורים". ביניהן בדיחת ילדים ידועה על ויכוח בין שניים הרואים ערימה חומה האחד טוען שזו ערמת שוקולד מומס, והשני טוען שזו צואה. אחרי טעימה שניהם מסכימים שמדובר בצואה, ונאנחים לרווחה שלא דרכו על זה.
כמה סרטי אימה אלימים במיוחד משתמשים במוטיב זה של אכילת צואה על מנת לזעזע באופן בלתי נשלט את הצופים. חתן המאכיל את כלתו החטופה ולאחר מכן את שאר המסובים בסעודת הנישואין בצואת אדם, נחשב מרגעי השיא בסרט האימה האלים ורווי המין שבמשך שנים נאסר לצפיה בארצות רבות, [[סאלו או 120 ימי סדום]]. הסרט יוקרן בפסטיבל ישראל 2018.{{הערה|1=[https://sulamorsher.co.il/%D7%9E%D7%93%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%A2%D7%9C-%D7%96%D7%94/%D7%94%D7%9E%D7%99%D7%AA%D7%95%D7%A1-%D7%94%D7%97%D7%99-%D7%A9%D7%9C-%D7%A4%D7%90%D7%96%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%A0%D7%99-%D7%94%D7%9E%D7%AA/ המיתוס החי של פאזולינו המת], גידי אורשר (אתרו האישי של גידי אורשר. חלקי מאמר זה פורסמו באתרי הפרסום של בתי הקולנוע בו יוקרן הסרט, ובדפי מכירת הכרטיסים באתר פסטיבל ישראל)}}
==קישורים חיצוניים==
| |||