ערן קולירין – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
שורה 5:
 
==ביוגרפיה==
קולירין נולד ב[[חולון]], בן לבמאי הקולנוע [[גדעון קולירין]] ולאם [[אדריכל]]ית. בהיותו בן 3 עברה משפחתו ל[[תל אביב]]. לאחר שרותו הצבאי החל ללמוד [[משפטים]] ב[[האוניברסיטה העברית בירושלים|אוניברסיטה העברית בירושלים]], ובתקופת לימודיו כתב את תסריטו הקולנועי הראשון, "[[צור הדסים]]", שאותו ביים אביו.
 
יצירתו מתאפיינת בטון מינורי ובניואנסים קומיים דקים המחפשים צד אנושי יותר משחותרים לדרמה גדולה. שיתוף הפעולה האמנותי הבולט שלו הוא עם [[צלם קולנוע|צלם הקולנוע]] [[שי גולדמן]], שה[[אסתטיקה]] שהוא מעמיד מיטיבה להתחבר לתחושת ריחוק [[אירוניה|אירוני]] אך אנושי העולה מיצירתו של קולירין.
 
פועלו הראשון בתעשיית ה[[קולנוע ישראלי|קולנוע הישראלית]] היה בכתיבת ה[[תסריט]] לסרט "[[צור הדסים]]", והוא זיכה אותו ב[[פרסבפרס ליפר]] לתסריט הטוב ביותר ב[[פסטיבל הקולנוע ירושלים|פסטיבל ירושלים]] בשנת [[1999]]. הוא כתב וביים את סרט הטלוויזיה "[[המסע הארוך]]" (2004), זוכה [[פסטיבל אילת]].
 
בתחום היצירה הטלוויזיונית בשנים [[2004]]-[[2001]] קולירין היה שותף בכתיבת הסדרה "[[שבתות וחגים (סדרת טלוויזיה)|שבתות וחגים]]", ששודרה ב-[[HOT]] ובבימוי חלק מפרקיה. בשנים [[2010]]-[[2005]] השתתף קולירין בכתיבת התסריט לסדרת הדרמה "[[מעורב ירושלמי (סדרת טלוויזיה)|מעורב ירושלמי]]", ששודרה בערוץ 10 וב[[ערוץ 2]]. בשנת [[2008]] יצר את הסדרה המוערכת על ידי הביקורת [["חמישה גברים וחתונה]]", עבור ערוץ 10, שחלק מפרקיה אף כתב וביים.
 
בשנת [[2007]], לאחר עיכוב ממושך בשל בעיות תקציב, קולירין ביים וכתב את הסרט עטור השבחים והפרסים "[[ביקור התזמורת]]", שמאוחר יותר זכה בשמונה [[פרס אופיר|פרסי אופיר]] (שניים מהם עבור קולירין, בקטגוריות [[פרס אופיר לבמאי הטוב ביותר|הבימוי]] והתסריט), כמו גם בפרס חביב השופטים ב[[פסטיבל קאן]], בפרס הקהל ב[[פסטיבלבפסטיבל סרייבו]], בפרס הגרנד פרי היוקרתי ב[[פסטיבלבפסטיבל טוקיו]] ובפרסים רבים נוספים בפסטיבלים בינלאומיים שונים ב[[אירופה]], בהם פרס תגלית השנה בטקס [[פרס האקדמיה האירופית לקולנוע]].
 
בשנת [[2012]] יצא לאקרנים סרטו "[[ההתחלפות]]" בכיכובם של [[רותם קינן]], [[שרון טל]] ו[[דב נבון]]. הסרט הוצג לראשונה בתחרות הרשמית של [[פסטיבל ונציה]] היוקרתי, ואחריו בפסטיבלים יוקרתיים נוספים, והציג גישה פואטית לירית שאינה מתמקדת בעלילה חיצונית אלא בזו הפנימית ועל כן מצריכה קשב עמוק יותר מצד הצופה בה. הסרט זכה לביקורות מעורבות הן בישראל והן מחוצה לה ולא שיחזר את ההצלחה הגורפת של סרטו הקודם של קולירין גם בקרב קהל הצופים הרחב.