רדיום – הבדלי גרסאות

הרדיום נתגלה על ידי [[מארי קירי]] ובעלה [[פייר קירי]] ב-[[1898]] בעפרת [[אורניום]]; בני הזוג קירי הפיקו מהעפרה את כל האורניום וגילו כי הנשאר עדיין רדיואקטיבי, וכך הסיקו על קיום יסוד רדיואקטיבי שטרם התגלה (למעשה, היו אלה שניים - הרדיום וה[[פולוניום]]). למעשה, מארי קירי שכחה, במקרה, גוש סלע על נייר צילום וגילתה מבלי משים את הרדיום.<ref>{{צ-מאמר|מחבר=משוניס ג'ון|שם="תרבות"|כתב עת=סוציולוגיה|עמ=79|מו"ל=ת"א: האוניברסיטה הפתוחה|שנת הוצאה=1999|doi=}}</ref> בני הזוג קירי ניסו לבודד את היסוד הרדיואקטיבי המסתורי וב-[[20 באפריל]] [[1902]] הצליחו להפיק עשירית גרם של ה[[מלח (כימיה)|מלח]] רדיום כלורי, שממנה הצליחה מארי קירי לקבוע את משקלו האטומי של הרדיום. באותה שנה הצליחו בני הזוג, יחד עם אנדרה דביירן, לבודד את הרדיום מתוך הכלוריד שלו באמצעות [[אלקטרוליזה]].