המהפכה החוקתית – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←האקטיביזם השיפוטי: הרחבה |
מ ←האקטיביזם השיפוטי: ניסוח |
||
שורה 21:
==האקטיביזם השיפוטי==
בשנות השמונים החל בית המשפט העליון בשבתו כ[[בג"צ]] ל[[אקטיביזם שיפוטי|הרחיב את סמכויותיו]], גם בהרחבת [[זכות עמידה|זכות העמידה]], שקיומה הוא תנאי מקדמי לדיון בעתירות המוגשות לפניו, וגם בהפעלת מבחן ה[[סבירות]] בהכרעה לגבי חוקיותן של החלטות מנהליות; לפי מבחן זה, אף החלטה שהתקבלה מתוקף סמכות חוקית, בטלה אם בית המשפט פסק שהיא אינה סבירה. בשנת 1993 פסק בג"צ{{הערה|בג"צ מס' 3094/93, התנועה למען איכות השלטון בישראל נ' ממשלת ישראל}} שאף הימנעות מפעולה (באותו מקרה: פיטורי שר שהוגש נגדו כתב אישום חמור,
בשנת 1990, כתב שופט בית משפט העליון [[אהרן ברק]], בפסק דינו בבג"צ לאו"ר (דעת מיעוט), שאין מניעה עקרונית להפעיל ביקורת שיפוטית גם על חוקי הכנסת, וזאת אף ללא הוראה מפורשת בחוק: {{ציטוט|תוכן=באופן עקרוני-תורתי, קיימת אפשרות שבית-משפט בחברה דמוקרטית יצהיר על בטלותו של חוק הנוגד עקרונות יסוד של השיטה; גם אם עקרונות יסודות אלה אינם מעוגנים בחוקה נוקשה או בחוק-יסוד משוריין [...] נראה לי, כי תפיסת הציבור היא, כי הכרעה כה חשובה ועסוקה צריכה להיעשות - בשלב זה של חיינו הלאומיים - על-ידי העם ונציגיו הנבחרים.|מקור=בג"צ מס' 142/89}} בפועל, החוק שעמד על הפרק נפסל רק מאחר שנפסק שהוא סותר את [[חוק יסוד: הכנסת]].
|