גזענות – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
לזה הכוונה |
Meitalfalach (שיחה | תרומות) הוספתי פסקה בנושא 'הגזעה' מתוך מאמרים רלוונטים |
||
שורה 53:
איסורים על גזענות מעוגנים ב"אמנה הבינלאומית בדבר ביעורן של כל צורות האפליה הגזעית" שנוסחה ב-[[1966]]. סעיף 1 לאמנה מגדיר "גזענות" באופן הבא:
{{ציטוט|תוכן=כל הבחנה, הוצאה מן הכלל, הגבלה או העדפה, המיוסדת על נימוקי גזע, צבע, ייחוס משפחתי, מוצא לאומי או אתני, שמגמתן או תוצאתן יש בהן כדי לסכל את ההכרה, ההנאה והשימוש או לפגום בהכרה, בהנאה או בשימוש על בסיס שווה של זכויות האדם וחירויות היסוד בחיים המדיניים, הכלכליים, החברתיים, התרבותיים או בכל תחום אחר בחיי הציבור.|מרכאות=כן}}
== הגזעה ==
הגזעה הינה הפיכתו של 'הביולוגי' (למשל: צבע עור או שושלת משפחתית), 'החברתי' למשל: ארץ מוצא, או 'התרבותי' למשל: הרגלי אכילה או עמדה כלפי טכנולוגיה לכאילו "טבעי" ובלתי ניתן לשינוי." (שנהב ויונה, 2008 :1.) הגדרת "השיח גזעני" הרווחת כיום היא "אסטרטגיות שיח המשמשות בדרכים שונות למתן לגיטימיות להגדרתו השלילית של 'האחר', לקיום השליטה בו, ההתרחקות ממנו, שלילת צלמו האנושי, הריסתו, אפלייתו היום-יומית, חורבנו והריגתו"(21: 2001, Reisigl & Wodak).
דוגמה להגזעה מופיעה במחקרים המראים שיש תהליך הגזעה בשיח המופנה אל תלמידים יוצאי אתיופיה ובשיח שבו דנים ביוצאי אתיופיה בספרי לימוד. הגזעה זו באה לידי ביטוי בדיבורם של מורים ובהתייחסותם הסובלנית להתבטאויות גזעניות מצד תלמידים וכן בהצגתם הסטריאוטיפית השלילית של יוצאי אתיופיה בספרי הלימוד. הגזעת השיח נובעת מחוסר היכרות עם התלמידים, עם תרבותם, עם שפתם ועם דרכי הלימוד במחוזות מוצאם, וכן מן ההתייחסות אל יוצאי אתיופיה כאל בעיה. במאמר מוצעים פתרונות ודרכים למיתון השיח הגזעני. תארנים: שיח גזעני, שיח הכיתה, ניתוח מלטי-מודאלי, ספרי לימוד, חקר השיח הביקורתי, פרופיל אורייני.
== ראו גם ==
* [[שנאת זרים]]
* [[גזענות בישראל]]
| |||