חצר חסידית – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות) מ בוט החלפות: לעיתים |
|||
שורה 11:
* '''אנ"ש''' ([[ראשי תיבות]]: אנשי שלומנו) - כינוי לחסידים ומקורבים הנמנים עם אותה חצר. לדוגמה: בחסידויות רבות אירועים מסוימים נחשבים ל"אירוע סגור, פרט לאנ"ש".
* '''חוזר''' (נהגה: חוֹיזר)- ה[[טיש]] נערך בשבתות ובחגים, ומכיוון שבשבתות ובחגים אסורה הכתיבה על פי ה[[הלכה]] ממונה חסיד בעל זיכרון טוב לחזור על דבר התורה של ה[[אדמו"ר]] ב[[מוצאי שבת]] לצורך כתיבת השיחה. בין החוזרים המפורסמים מוכר החוזר של הרבי [[מנחם מנדל שניאורסון]] מחב"ד, רבי [[יואל כהן]].
*'''בנש"ק''' (ראשי תבות:בנם של קדושים)- כנוי לבן\צאצא האדמו"ר. כיום פשט כוני זה גם מחוץ לחצרות החסידיות.
* '''[[משב"ק]]''' (ראשי תבות: משמש בקודש)- החסיד הקרוב ביותר לרבי, במקרה בו האדמו"ר זקוק לעזרה (כגון אדמו"ר זקן הזקוק לעזרה בהליכה) המשב"ק הוא המסייע לו. המשב"ק בדרך כלל הוא גם האחראי לסדרי קבלת הקהל, לשליחויות שונות, וכדומה. בחסידות חב"ד קרוי תפקיד זה בשם "מזכיר".
* '''ניגון''' - בחסידות קיימת חשיבות רבה לניגון, והדבר אף מתאפיין בז'אנר מוזיקלי הידוע כ"[[מוזיקה חסידית]]". לחסידויות רבות יש [[מלחין]], בין הידועים שבהם היה [[יעקב תלמוד]] שהיה מלחין ונגן החצר של [[חסידות גור]], או רבי יעקב טאליחאנער שהיה מלחין לחסידויות הליטאיות, סלונים וקארלין. יש חסידויות, בהן הניגון בעל משמעות רבה יותר, ה[[אדמו"ר]] הוא המלחין, כגון ב[[חסידות מודז'יץ]], בה מודגש במיוחד נושא הניגון, וב[[חסידות ברסלב]], בה מספרים שרבי [[נחמן מברסלב]] חיבר ניגון לכל דבר תורה שלו. ב[[חסידות חב"ד]] מייחסים חשיבות רבה לניגון{{הערה|1=חשיבות הניגון בחסידות חב"ד: [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?CategoryID=419&ArticleID=632 קולמוס הנפש] באתר [[צעירי חב"ד]]}}ויש הרבה ניגונים המיוחדים לחב"ד - [[ניגוני חב"ד]].
|