אוטובוסים בישראל – הבדלי גרסאות

*אוטובוס מרכב ארוך: כלי רכב להסעת נוסעים שמספר מושביו הינו עד 63 מקומות ואורכו 14 מ'. אוטובוסים כאלו הופיעו לראשונה בישראל בשנת 2010 במערך ההסעה הפרטית

* אוטובוסים מיוחדים: אוטובוס מפרקי, דגם ארוך עם [[סרן]] כפול, אוטובוס קומתיים

* כלי רכב לאוכלוסייה מוגבלת: כלי רכב המצויד ב[[מעלון]] או [[רמפה]] להעלאת [[כיסא גלגלים|כיסאות גלגלים]] של [[נכות|נכים]]. המעלונים מצויים בעיקר בכלי רכב קטנים שעברו הסבה להובלת נכים בכיסאות גלגלים ואחת מדלתות כלי הרכב משמשת לכך בעוד שהדלת השנייה (אם קיימת) משמשת להעלאת מוגבלים שאינם נזקקים לכיסא גלגלים. סידור הישיבה בכלי רכב כזה הוא מושבים רגילים מקדימה ורצפה ריקה מאחור לטובת כיסאות הגלגלים עם נקודות קשירה/עיגון של כיסא הגלגלים לדופן הרכב כדי שלא ינוע עם נסיעת הרכב ובמיוחד בסיבובים

 

*אוטובוס מרכב ארוך: כלי רכב להסעת נוסעים שמספר מושביו הינו עד 63 מקומות ואורכו 14 מ'. אוטובוסים כאלו הופיעו לראשונה בישראל בשנת 2010 במערך ההסעה הפרטית

* אוטובוסים מיוחדים: אוטובוס מפרקי, דגם ארוך עם [[סרן]] כפול, אוטובוס קומתיים

* כלי רכב לאוכלוסייה מוגבלת: כלי רכב המצויד ב[[מעלון]] או [[רמפה]] להעלאת [[כיסא גלגלים|כיסאות גלגלים]] של [[נכות|נכים]]. המעלונים מצויים בעיקר בכלי רכב קטנים שעברו הסבה להובלת נכים בכיסאות גלגלים ואחת מדלתות כלי הרכב משמשת לכך בעוד שהדלת השנייה (אם קיימת) משמשת להעלאת מוגבלים שאינם נזקקים לכיסא גלגלים. סידור הישיבה בכלי רכב כזה הוא מושבים רגילים מקדימה ורצפה ריקה מאחור לטובת כיסאות הגלגלים עם נקודות קשירה/עיגון של כיסא הגלגלים לדופן הרכב כדי שלא ינוע עם נסיעת הרכב ובמיוחד בסיבובים

 

*אוטובוס מרכב ארוך: כלי רכב להסעת נוסעים שמספר מושביו הינו עד 63 מקומות ואורכו 14 מ'. אוטובוסים כאלו הופיעו לראשונה בישראל בשנת 2010 במערך ההסעה הפרטית

* אוטובוסים מיוחדים: אוטובוס מפרקי, דגם ארוך עם [[סרן]] כפול, אוטובוס קומתיים

* כלי רכב לאוכלוסייה מוגבלת: כלי רכב המצויד ב[[מעלון]] או [[רמפה]] להעלאת [[כיסא גלגלים|כיסאות גלגלים]] של [[נכות|נכים]]. המעלונים מצויים בעיקר בכלי רכב קטנים שעברו הסבה להובלת נכים בכיסאות גלגלים ואחת מדלתות כלי הרכב משמשת לכך בעוד שהדלת השנייה (אם קיימת) משמשת להעלאת מוגבלים שאינם נזקקים לכיסא גלגלים. סידור הישיבה בכלי רכב כזה הוא מושבים רגילים מקדימה ורצפה ריקה מאחור לטובת כיסאות הגלגלים עם נקודות קשירה/עיגון של כיסא הגלגלים לדופן הרכב כדי שלא ינוע עם נסיעת הרכב ובמיוחד בסיבובים

 

נפוץ בעיקר ב[[יהודה ושומרון]]. זהו אוטובוס שנוספה לו ערכת [[מיגון]] כדי להגן על הנוסעים מפני [[ירי]], מפני [[בקבוק תבערה|בקבוקי תבערה]] ומפני [[יידוי אבנים]]. המיגון כולל שלדה ממוגנת, חלונות מ[[זכוכית משוריינת]] ולעיתים אף כיסויי פלסטיק וסורגי מתכת נגד אבנים ו[[מטען חבלה|מטענים]]. את האוטובוס הממוגן מייצרים ב[[ישראל]] חברות "[[מרכבים]]" ו"[[הארגז]]".

 

 

 

בשנת 2017 פיתחה הארגז דגם ממוגן ירי על שלדת מרצדס OC500 עם סרן אחורי כפול.

 

 

ב[[מלחמת העצמאות]] אוטובוסים משוריינים, שלוחות פלדה הגנו עליהם מפני אש קליעית ורסיסים, ניסו לשבור את [[המערכה על ירושלים במלחמת העצמאות|המצור על ירושלים]], אך נפלו ב[[הקסטל|קסטל]].

בעקבות אירועים שונים בהם אוטובוסים עלו באש, שר התחבורה ישראל כץ הצהיר ב-2013 על כוונה לחייב התקנת מערכות גילוי אש והידוק הפיקוח על מוסכי אוטובוסים{{הערה|ניר בן טובים, [http://cars.walla.co.il/item/2624274 בקרוב: מערכות גילוי אש באוטובוסים], וואלה, 12 במרץ 2013}} וב-2016 חתם על תקנות המחייבות התקנת מערכת אוטומטית לכיבוי אש באוטובוסים חדשים{{הערה|[http://www.israelhayom.co.il/article/354065 אוטובוס עלה באש בכביש רמות הסמוך לי-ם], ישראל היום, 5 בפברואר 2016}}. בשנת 2015 דיווחו במכבי האש על מאות מקרי שריפות של אוטובוסים ברחבי הארץ.

===חגורות בטיחות באוטובוסים===

 

נקודת מפנה התרחשה כאשר [[שוהם (יישוב)|שוהם]] הוציאה מכרז להסעות תלמידי בתי הספר. אחד מתנאי המכרז חייב חגורות בטיחות אישיות לכל תלמיד. חברת סופרבוס, שבעליה היו [[קבוצת כלמוביל|חברת כלמוביל]], יבואנית מרצדס, זכתה בו לבסוף.

 

 

כשנתיים לאחר מכן חייב משרד החינוך בחוזר מנכ"ל חגירת חגורות בטיחות אישיות לכל תלמיד בטיולי בתי הספר ובכל נסיעה בין עירונית. על פי הנחיות משרד התחבורה, כל האוטובוסים הבין עירוניים החדשים שייצורם החל ב-[[2005]], חויבו בחגורת בטיחות אישית לכל נוסע. בכל האוטובוסים הבין עירוניים הקיימים הותקנו חגורות בטיחות במהלך אותה שנה.