טדי קולק – הבדלי גרסאות

'''טדי קוֹלֶק''' ([[27 במאי]] [[1911]] – [[2 בינואר]] [[2007]]; [[כ"ט באייר]] [[ה'תרע"א]] – [[י"ב בטבת]] [[ה'תשס"ז]]) היה [[ראש עירייה|ראש עיריית]] [[ירושלים]] במשך 28 שנה, בשנים 1993-1965, חתן [[פרס ישראל]] על תרומה מיוחדת ל[[מדינת ישראל|מדינה]].

 

טדי (תיאודור) קולק נולד בעיירה קטנה [[נאד'וואז'וני]] ({{אנ|Nagyvázsony|Nagyvázsony}}), באזור העיר [[וספרם]] ב[[הונגריה]]. הוריו, גרטה (רחל) לבית פליישר ואלפרד (אברהם), קראו לו בשם '''תיאודור''', וכינויו היה '''טדי'''. לימים סיפר כי החליט לדבוק בכינוי זה, למרות צלילו הנוכרי, כאשר גילה כי לחומת [[הר הבית]] בימי [[בית המקדש השני]] היה שער צפוני שנשא את השם "[[שער טדי]]" (משנה מסכת מידות, פרק א', משנה ג).

בשנת [[1918]] עברה המשפחה לו[[וינה]], בירת [[אוסטריה]]. אביו שימש כמנהל בנק רוטשילד.

לאחר קום המדינה, בשנים [[1950]]–[[1952]] שימש כ[[ציר (דיפלומטיה)|ציר]] ב[[וושינגטון הבירה|וושינגטון]], שם קשר את הקשרים הראשונים בין קהילות הביון הישראלית והאמריקאית. לאחר כהונה קצרה נקרא לחזור ארצה ומונה על ידי ראש הממשלה [[דוד בן-גוריון]], שהיה מקורב אליו, ל[[מנכ"ל משרד ראש הממשלה|מנכ"ל]] [[משרד ראש הממשלה]]. בתפקידו זה כיהן מ-[[1952]] עד [[1964]], שנה שבה נירתם למען [[מוזיאון ישראל]] אותו הקים וניהל בירושלים. בנוסף, עמד בראש [[החברה הממשלתית לתיירות]].

 

בשנת [[1965]] הצטרף טדי קולק ל[[דוד בן-גוריון]] בהקמת [[רשימת פועלי ישראל|רפ"י]]. באותה שנה נבחר מטעם רפ"י לכהונת ראש עיריית ירושלים, לאחר שהקים קואליציה עם מפלגות הימין והדתיים.

בשנת [[1967]], בעקבות [[מלחמת ששת הימים]] ואיחוד ירושלים זכה להיות ראש העיר המאוחדת.

* אזרחות כבוד מטעם עיריית וינה, 2001

 

למרות תרומתו המרשימה של קולק לפיתוחה של העיר ירושלים, שהתבצעה על ידי מערכת גיוס הכספים שלו – "[[הקרן לירושלים]]" – הושמעה כלפיו לא פעם ביקורת על התנהלותו ה"אליטיסטית" בכל הנוגע לפיתוח מזרח ירושלים. הוא השקיע מעט מאוד בשכונות הערביות, והזניח כמעט כליל את [[הרובע המוסלמי]]. קולק טען שההבדל אינו תלוי בהחלטתו האישית, אלא הוא תוצאה ישירה של היות רוב התורמים ל"קרן ירושלים" יהודים, שדרשו כי כספם יופנה לציבור יהודי בלבד. כן תלה את הבדלי התקציב שמעבירה העירייה בפועל בשוני שבין קבוצות האוכלוסין.{{הערה|("ירושלים אחת", עמ' 221)}}

 

ביקורת אחרת קשורה לתוכניות הפיתוח הגרנדיוזיות שהגה לאזורים שונים בירושלים, על חשבון הריסת בנינים עתיקים – חלקן יצא לפועל וחלקן נגנז. אחת התוכניות הייתה להרוס את שכונת [[נחלת שבעה]] שבמרכז העיר, ולהקים במקומה בנינים רבי-קומות. תוכנית זו נגנזה וכיום השכונה משומרת ברובה. תוכנית אחרת שלו הייתה להקים בנינים רבי קומות באזור חורשת עומריה, שבו שוכן היום [[גן פעמון הדרור|גן הפעמון]]. רק בנין אחד מהתוכנית הוקם. הוא גם הגה תוכנית להרחיב את [[מגרש קטמון|מגרש הפועל]] ב[[קטמון]] לכדי קיבולת גדולה בהרבה מהמגרש שהיה קיים אז. תוכנית זו לא יצאה לפועל, לאחר התנגדות תקיפה של תושבי האזור, שחששו מההשלכות על איכות חייהם.

 

על שמו קרוי "[[אצטדיון טדי]]", ה[[אצטדיון]] הביתי של [[בית"ר ירושלים]], [[הפועל ירושלים (כדורגל)|הפועל ירושלים]] ו[[הפועל קטמון ירושלים]] ב[[כדורגל]]. קולק פעל רבות לזירוז הקמת האצטדיון, לאחר שנכשלה כוונתו להקים אצטדיון עירוני בלב שכונת [[קטמון הישנה]], במקום "מגרש הפועל". האצטדיון נקרא על שמו מהיום שנחנך ב-1992, 15 שנה לפני פטירתו של קולק. כמו כן נקראה על שמו חטיבת הביניים בשכונת [[פסגת זאב]], בצפון [[ירושלים]],

אשר הורחב לכלול גם את התיכון הצמוד בשנת 2015 והפך לבית ספר שש שנתי בשם "תיכון טדי פסגת זאב".