חוק יסוד: הממשלה (בחירה ישירה) – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←ביטול החוק: ניסוח |
|||
שורה 96:
חוק הבחירה הישירה הביא למצב בו רבים שקודם לחוק הצביעו למפלגתו של מי שרצו שיהיה ראש הממשלה (אחת המפלגות הגדולות), הצביעו בפתק הצהוב לראש הממשלה ובפתק השני הצביעו למפלגה אחרת ששיקפה יותר את השקפת עולמם או למפלגה שייצגה את המגזר שלהם. תוצאה זו גרמה להחלשת כוחו של ראש הממשלה הנבחר, שמצא את עצמו עומד בראש מפלגה קטנה יחסית. עובדה זו הייתה הגורם העיקרי להחזרת השיטה הקודמת של משטר פרלמנטרי טהור.
לאחר [[הבחירות לכנסת החמש עשרה ולראשות הממשלה]] ניסו המציעים לחדש את הליכי החקיקה. לאחר היחלשות ממשלתו של [[אהוד ברק]], שהיה מתומכי הבחירה הישירה, התחדש הדיון ב[[ועדת חוקה, חוק ומשפט|וועדת חוקה, חוק ומשפט]], וב-[[12 בדצמבר]] [[2000]] החליטה הוועדה להציע לכנסת להחיל [[דין רציפות]] על הצעת החוק. ההצעה אושרה על ידי [[מליאת הכנסת]] ב-[[1 בינואר]] [[2001]]. הדיון בהצעה התחדש בוועדה לאחר הבחירות, שבהן נבחר [[אריאל שרון]], ולבסוף אישרה הכנסת ב-[[7 במרץ]] [[2001]] (ביום הקמת הממשלה החדשה בראשות [[אריאל שרון]], ובתמיכתו) בקריאה שנייה ושלישית את הצעת החוק לביטול הבחירה הישירה, ברוב של 72 תומכים מול 37 מתנגדים בקריאה השלישית, החל מ[[הבחירות לכנסת השש עשרה]] שנערכו בשנת [[2003]].
|