מבצע עדשה – הבדלי גרסאות

ב-[[23 בפברואר]] [[1944]] החל "'''מבצע עדשה'''", במהלכו גירשה ("דפורטציה") [[ברית המועצות]], בהנהגתו של [[יוסיף סטאליןסטלין]], עמים שונים, ובהם העם הצ'צ'ני, מחבל ה[[קווקז]]. העמים יושבו מחדש ב[[אסיה]] התיכונה, ושבו בהדרגה לקווקז לאחר מותו של סטאליןסטלין.

ההגליה לוותה במעשי אלימות ורצח קשים כנגד האוכלוסיההאוכלוסייה המקומית, על אף שלא זו היתההייתה מטרתה המקורית. משיקולים של עמידה בלוחות זמנים, נרצחו ונטבחו מאות ואלפי בני אדם, עוד קודם שהועמסו לקרונות המשא (חולים, זקנים, וישובים שלמים שנמנעה גישה רכובה אליהם - כגון הכפר חייבח'). כשליש מהצ'צ'נים מתו במהלך הגירוש מתנאי הדרך הקשים ברכבות המשא. בני העמים ששרדו, יושבו כאמור באסיה התיכונה, בישובים חדשים, או שצורפו ליישובים ישנים, תחת משטר מיוחד שהגביל את תנועתם.

ההחלטה על הגליית העמים, ובהם העם הצ'צ'ני, הגיעה לאחר מרד צ'צ'ני (שהיקפו היה מצומצם, יחסית למרידות אחרות שהיו באזור בתקופות השונות) שהתקיים בשנים [[1940]] – 1944, וקרא לשחרורו של הקווקז כולו. ההנהגה הסובייטית, בהנהגתו של סטאליןסטלין, הבינה כי עליה לנקוט בצעדים קיצוניים על מנת לסיים את המרד, שגבה ממנה מחיר צבאי יקר, בעיצומה של מלחמת העולם השניה. עם היחלשותם של הגרמנים והתרחקות חזית הלחימה מהקווקז מחד גיסא, ועם דעיכתו של המרד הצ'צ'ני מאידך גיסא, הואשמו הצ'צ'נים ובני העמים האחרים בבגידה, בשיתוף פעולה עם הנאצים, ובחבלה במאמץ המלחמתי הסובייטי. מידת נכונותן של ההאשמות הסובייטיות בדבר שיתוף פעולה ישיר עם הנאצים מוטלת בספק רב, אולם ההנהגה הסובייטית ראתה בכך הזדמנות ראויה לפתרון הסכסוך האלים המתמשך בקווקז, בדמותו של טיהור אתני.

לאחר מותו של סטאליןסטלין ב-[[1953]], התרופף בהדרגה המשטר המיוחד, ובנאום סודי שנשא [[ניקיטה חרושצ'וב]] ב-[[1956]], נשמעה ביקורת על פעולותיו האלימות של סטאליןסטלין, ובהם הגירושים ההמוניים. ב-[[1957]], התיר חרושצ'וב לצ'צ'נים ולאינגושים לשוב למולדתם, והרפובליקה הצ'צ'נו-אינגושית האוטונומית חודשה בגבולות אחרים.