הקטגוריות – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←ביקורת: הגהה |
מ סקריפט החלפות (הייתה, דוגמה, מסוי), הגהה |
||
שורה 1:
{{ספר}}
ה'''קטגוריות''' (ב[[יוונית]]: '''Κατηγορίαι''', כַּטֶגוֹרִיַי) הוא חיבור של ה[[פילוסוף]] היווני [[אריסטו]] שמהווה את היחידה הראשונה ב[[אורגנון]]. החיבור מונה את כל סוגי הדברים שיכולים להיות ה[[נושא (דקדוק)|נושא]] או ה[[פרדיקט (לוגיקה)|נשוא]] של [[פסוק (לוגיקה)|פסוק]]. החיבור קצר יחסית ומחולק
הרעיון המשפיע ביותר מתוך החיבור הוא זה של עשר הקטגוריות שאליהן מסווג כל [[אובייקט (פילוסופיה)|אובייקט]] של ה[[תודעה|תודעה האנושית]] שניתן לתאר בלי הרכבה של מספר מונחים ויחסים.
הטקסט של הקטגוריות מתחלק לשלושה חלקים עיקריים: בראשון אריסטו מכין את השטח לעיסוק בעשר הקטגוריות. בשני הוא סוקר אותן. השלישי הוא כנראה סדרה של חיבורים קצרים שסופחו בדיעבד לקטגוריות.
== שם החיבור ==
השם המקורי של היצירה בא מהפועל שפירושו "לאמר" (בדומה למילה [[קטגור]]- זה שמדבר בעבור הרשעת הנאשם). במקור הכותרת התייחסה לפעולה של אמירת הנשוא (שנקרא ביוונית כַּטֶגוֹרִיַא, κατηγορια) על הנושא, שגם מסווגת אותו לסוג, והקונספט הזה הביא בסופו של דבר למושג המודרני של "[[קטגוריה (פילוסופיה)|קטגוריה]]". עם זאת, באופן מסורתי משתמשים בכותרת החיבור כדי לכנות את עשרת סוגי-העל שהם מרכזו.
== תוכן החיבור ==
===קשר בין מונח ומסומן ===
בפרק הראשון אריסטו עוסק בשלוש דרכים בהם דברים יכולים להיות קשורים אל ה'''מונח''', שם עצם, שמתייחס אליהם ומסמן אותם (בין אם הוא מתייחס אליהם בלבד או אל סוג שהם שייכים לו.)
*
*
*
=== נשואים ומצויים בנושא ===
השפה מורכבת מרכיבים בסיסיים, המונחים, ביטויים שמסמנים דבר שלא ניתן לפרק. למונחים אין [[ערך אמת]], רק לצירופים שלהם יכול להיות.
שורה 25 ⟵ 23:
דבר שהוא אינינו נשוא של אף נושא נקרא '''אינדיוידואל.''' לדוגמה: סוס הוא נשוא שנאמר על הסוס הפרטי, אבל הסוס הפרטי הוא לא נשוא של שום דבר.
כל נשוא מייצג '''סוג'''. כלומר קבוצה של נושאים, שעליהם הנשוא נאמר. לדוגמה: כל דבר עליו חיה נאמרת כנשוא, שייך לסוג 'חיה'.
סוגים כלולים בסוגים אחרים, מהסיבה הזאת אם דבר מה נאמר על הנשוא, הוא נאמר גם על הנושא שלו. כלומר הדבר גם הוא נשוא של אותו נושא. לדוגמה: איש הוא חיה. והאיש הפרטי הוא איש. לכן איש פרטי דוגמת סוקרטס הוא חיה. אריסטו קורא לסוגים שמורכבים מאינדיוידואלים '''מינים'''.
הנשואים שמבדילים בין חברים בסוג נקראים '''נבדלים'''. לסוגים שאין ביניהם קשר יש נבדלים שונים. אבל לסוגים שכפופים האחד לשני יכולים להיות נבדלים משותפים.
אריסטו מכנה דבר שלא יכול להתקיים בלי הנושא '''מצוי בנושא'''. לדוגמה: אם שולחן מסוים הוא לבן, הוא טוען, הלובן לא יכול להתקיים ללא השולחן.
אריסטו מדגיש שאין תלות בין היותו של דבר מה מצוי בנושא והיותו נשוא שנאמר על אותו נושא או אף על נושא כלשהו.
דבר שאינינו מצוי בשום נושא נקרא '''[[עצם (פילוסופיה)|עצם]]''', וכל דבר שאינו עצם נקרא '''מקרה'''. קיומו של מקרה נובע בעקיפין מקיומם של עצמים.
עצם אינדיוידואלי הוא '''עצם ראשוני''', המשמעות הצרה של עצם, וכל עצם אחר נקרא '''עצם שניוני''', והוא מהווה סוג של עצמים אחרים. לדוגמה: הכלב הפרטי הוא עצם ראשוני, וכלב וחיה שניהם עצמים שניוניים.
=== עשר הקטגוריות ===
אריסטו מזהה עשרה סוגי-על שאליהן שייכים כל הדברים היסודיים, הראשון הוא '''עצם''' ואליו נוספים תשעה מקרים:
*
*
*
*
*
*
*
*
*
אריסטו עוסק בצורה מפורטת בקטגוריות של עצם, כמות, איכות ויחסות. ל6 האחרות הוא מתייחס באופן חפוז יותר.
=== הפכים ===
אריסטו מזהה 4 דרכים שבהן שני דברים יכולים להיות הפכים:
*'''הופכיות'''- הדרך שבה יחסויות הן הפכים. אם Π וP הן יחסויות הופכיות, והיחסות בין ראובן לשמעון היא Π, אז היחסות בין שמעון לראובן היא P. לדוגמה אם ראובן גבוה משמעון, אז שמעון נמוך מראובן.▼
*'''נגדיות'''- הדרך שבה איכויות הן הפכים. אריסטו מבדיל בין שני סוגים של נגדיויות: סוג אחד שבו אם ראובן יכול להיות A או B הוא חייב להיות אחד מהם. לדוגמה: מספר שלם יכול להיות זוגי או אי-זוגי ושום דבר מלבדיהם. בסוג השני יש מצבי ביניים וראובן יכול להיות לא-A ולא-B בו זמנית.▼
▲'''הופכיות'''- הדרך שבה יחסויות הן הפכים. אם Π וP הן יחסויות הופכיות, והיחסות בין ראובן לשמעון היא Π, אז היחסות בין שמעון לראובן היא P. לדוגמה אם ראובן גבוה משמעון, אז שמעון נמוך מראובן.
*'''מחסור וקניין'''- הפכים של קניין או מחסור של איזשהו דבר שבמצב הנפוץ יש לנושא. לדוגמה: ראייה ועיוורון אצל אנשים.▼
*'''חיוב ושלילה'''- הדרך שבה פסוקים הם הפוכים. לדוגמה: הטענה 'ראובן כחול' והטענה 'ראובן אינינו כחול'.
▲'''נגדיות'''- הדרך שבה איכויות הן הפכים. אריסטו מבדיל בין שני סוגים של נגדיויות: סוג אחד שבו אם ראובן יכול להיות A או B הוא חייב להיות אחד מהם. לדוגמה: מספר שלם יכול להיות זוגי או אי-זוגי ושום דבר מלבדיהם. בסוג השני יש מצבי ביניים וראובן יכול להיות לא-A ולא-B בו זמנית.
▲'''מחסור וקניין'''- הפכים של קניין או מחסור של איזשהו דבר שבמצב הנפוץ יש לנושא. לדוגמה: ראייה ועיוורון אצל אנשים.
▲'''חיוב ושלילה'''- הדרך שבה פסוקים הם הפוכים. לדוגמה: הטענה 'ראובן כחול' והטענה 'ראובן אינינו כחול'.
אריסטו מבחין מספר הבחנות:
*
*
*
*
*
=== קדימות וסימולטניות ===
אריסטו מונה 5 משמעויות למושג הקדימות.
*
*
*
*
*
*
דברים יכולים להיות גם סימולטניים זמנית, קיומיות וקטגוריאלית; כלומר שאף אחד מהם לא קודם לשני.
=== שינוי ===
אריסטו מונה
יצירה מנוגדת להרס, ותוספת מנוגדת להפחתה. חילוף באיכות מנוגד לחילוף באיכות המנוגדת. שינוי במקום מנוגד לשינוי במקום בכיוון ההפוך. בנוסף כל שינוי מנוגד גם להישארות כאותו הדבר.
=== הפועל Εχειν ===
אריסטו מונה 7 מובנים לפועל
*
*
*
*
*
*
*
== ביקורת ==
ההיסטוריונים של הלוגיקה
בעיה נוספת לדעתם היא הרדוקציה של כל הפסוקים הבסיסיים למבנה נושא-נשוא, כשההבדל בפונקציה שלהם הוא רק בזהות הנשוא. במקרים
הפילוסוף [[ברטראנד ראסל|ברטנרד ראסל]] ביקר את הרעיון שקיומו של מקרה נובע מקיומו של העצם שהוא מצוי בו. לטענתו קיומו של 'אדום'
==ראו גם==
*[[קטגוריה (פילוסופיה)]]
|