הכרמל – הבדלי גרסאות

במהלך [[התקופה העות'מאנית בארץ ישראל|התקופה העות'מאנית]] החלה ההתיישבות ה[[דרוזים|דרוזית]] בכרמל, ממנה נותרו כיום שני יישובים בולטים - [[עספיא]] ו[[דלית אל כרמל]]. עם התפתחות ה[[ציונות]] והעלייה לארץ, החלה ההתיישבות בכרמל: ב-[[1882]] הוקמה המושבה [[זכרון יעקב]] בתמיכת [[הברון רוטשילד]] ואחריה [[בת שלמה]] ו[[שפיה]]. במסגרת יישובי [[חומה ומגדל]] הוקמו בכרמל יישובים נוספים, ביניהם [[קיבוץ]] [[בית אורן]]. עוד בתקופת המנדט הבריטי החל תהליך של הפיכת ההר לשמורת טבע. ממשלות ישראל המשיכו בתהליך. בשנות החמישים והשישים התנהל "מאבק על הכרמל" בין יזמים פרטיים ובעלי אדמות מצד אחד והציבור על הפיכתו של ההר לפארקל[[פארק לאומי]]. את המאבק הובילה [[החברה להגנת הטבע]]. בשנת 1963 בהחלטת ממשלה הוקפאו תוכניות בנייה שונות על ההר. לאחר תהליך ארוך שהסתיים ביום [[1 ביולי]] [[1971]] הוכרז על הקמת [[פארק הכרמל]]. ב-[[1996]] הכריז ארגון [[אונסק"ו]] על [[שמורה ביוספרית]] בכרמל.