תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
מ הוספת קישור לפארק לאומי
שורה 67:
על הרכס עצמו נמצאו שרידים ליישובי קבע קטנים מ[[תקופת הברונזה המאוחרת]]. הכרמל מוזכר מספר פעמים ב[[תנ"ך]]: בתקופת השבטים היה הכרמל חלק מנחלתם של [[שבט מנשה]] ו[[שבט אשר]]. בהמשך נכבש ההר על ידי ה[[פיניקים]] שנעזרו בו להגנה על ערי הנמל באזור ([[עכו]], [[עתלית]]). בתקופה ה[[מסעי הצלב|צלבנית]] עלתה חשיבותו של האזור עוד יותר והוקמו בו [[ביצורים]] ו[[מצודה|מצודות]], משום שה[[צלבנים]] היו תלויים בסיוע מ[[אירופה]] שהגיע ברובו בדרך הים. עם כיבוש הארץ על ידי ה[[מוסלמים]] איבד הכרמל מחשיבותו והיישוב בו הידלדל.
 
במהלך [[התקופה העות'מאנית בארץ ישראל|התקופה העות'מאנית]] החלה ההתיישבות ה[[דרוזים|דרוזית]] בכרמל, ממנה נותרו כיום שני יישובים בולטים - [[עספיא]] ו[[דלית אל כרמל]]. עם התפתחות ה[[ציונות]] והעלייה לארץ, החלה ההתיישבות בכרמל: ב-[[1882]] הוקמה המושבה [[זכרון יעקב]] בתמיכת [[הברון רוטשילד]] ואחריה [[בת שלמה]] ו[[שפיה]]. במסגרת יישובי [[חומה ומגדל]] הוקמו בכרמל יישובים נוספים, ביניהם [[קיבוץ]] [[בית אורן]]. עוד בתקופת המנדט הבריטי החל תהליך של הפיכת ההר לשמורת טבע. ממשלות ישראל המשיכו בתהליך. בשנות החמישים והשישים התנהל "מאבק על הכרמל" בין יזמים פרטיים ובעלי אדמות מצד אחד והציבור על הפיכתו של ההר לפארקל[[פארק לאומי]]. את המאבק הובילה [[החברה להגנת הטבע]]. בשנת 1963 בהחלטת ממשלה הוקפאו תוכניות בנייה שונות על ההר. לאחר תהליך ארוך שהסתיים ביום [[1 ביולי]] [[1971]] הוכרז על הקמת [[פארק הכרמל]]. ב-[[1996]] הכריז ארגון [[אונסק"ו]] על [[שמורה ביוספרית]] בכרמל.
 
במהלך ההיסטוריה זכה ההר לכינויים כמו "הר אלף המערות", "אף איילה","הראש הענק" וה"ראש הקדוש" (או "ריש קדש"), יש המשערים שהשם מורכב מצירוף המילים כרם-אל, על שום כרמי הגפן והזית שכיסו אותו. הערבים מכנים אותו "ג'בל מר אליאס" על שם הנביא אליהו שהוא מורה הנביאים ופטרון הנזירים המתבודדים שנאבקו באלילות.