רמת אשכול – הבדלי גרסאות

תכנון מתאר שכונת רמת אשכול נעשה בידי האדריכלים [[ישראל לויט]], [[יצחק פרלשטיין]] ו[[זאב שיינברג]]. רמת אשכול שימשה דוגמה ומופת תכנוני ואדריכלי לשכונות רבות שנבנו אחריה בירושלים ובמדינת ישראל. כמעט כל הבתים בשכונה בנויים באותה שפה ארכיטקטונית, תוך שהם דומים זה לזה מחד גיסא, ובעלי מאפיינים ייחודיים מאידך גיסא. האפיון הייחודי ניתן בצורת קשתות למרפסות חזית או אחור, קישוט קרמיקה, צבעי תריסים וכדומה. במבנים רבים בשכונה הדירות אינן משיקות זו לזו ואין להן קירות משותפים: ברוב בנייני 8 הדירות הבניה היא במפלסים של חצי קומה, כאשר כל דירה ממלאת מפלס; בבנייני 16 הדירות כל דירה ממלאת מפלס של רבע קומה. בצורה זו הובטחה לדיירים רמה גבוהה יותר של פרטיות ואיכות חיים מזו שנהגה בבניה הציבורית עד לאותה תקופה.

 

 

השכונה נבנתה ביוזמת [[ראש ממשלת ישראל]], [[לוי אשכול]] ובשל הצורך לזרז הליכים היא נבנתה בניהול [[משרד ראש הממשלה]]. השכונה נבנתה בשיתוף פעולה עם [[משרד השיכון]] ו[[עיריית ירושלים]], במאמץ תכנוני והנדסי מיוחד. בניית השכונה הביאה לידי ביטוי ידע מקצועי רב שנצבר עד לאותן שנים אצל גורמי התכנון והאיכלוס בייזום והקמת שכונות מגורים, תוך הפקת לקחים מבניית שיכונים ציבוריים בשנות ה-50 וה- 60. עוד במהלך בניית השכונה, הבינו יוזמיה ומתכנניה כי מדובר בהצלחה שלא הייתה כדוגמתה קודם לכן בתחום השיכון הציבורי. השכונה יצרה מרקם אדריכלי מושלם, המשלב בניה פונקציונאלית, נוחה, מכובדת ואסתטית בו זמנית. בתחילה רבים מתושבי ירושלים נרתעו לרכוש דירות בשכונה בהיותה "רחוקה", אולם תוך זמן קצר המגמה התהפכה והשכונה הפכה למבוקשת.{{הערה|שם=עשור|}}