רמת אשכול – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←הקמת השכונה: תקלדה |
←אוכלוסייה: הערות |
||
שורה 32:
==אוכלוסייה==
שיאו של תהליך ההתחרדות התרחש במקביל להתחזקותם של החרדים ב[[עיריית ירושלים]]. מדיניות העירייה בנוגע לרמת אשכול בתקופת שלטונם של [[אורי לופוליאנסקי]] כ[[ראש עירייה|ראש העירייה]] ו[[יהושע פולק]] כסגנו בין השנים 2003–2008, התבטאה בין היתר באישור מזורז להקמתן של מאות [[מרפסת סוכה|מרפסות סוכה]] בשכונה, אשר לדעת רבים פגעו באופיה של השכונה ובייחודם האדריכלי של בתיה.{{הערה|{{nrg|אלי אושרוב|כל בית צריך מרפסת? ברמות אשכול הולכים רחוק עם ההנחה הזו|950/061|5 באוקטובר 2009|54|1}}}} ב[[פסק דין]] מאת השופטת מוסיה ארד נכתב כי:
{{ציטוט|תוכן= "שכונת רמת אשכול, אשר נבנתה לאחר מלחמת ששת הימים, היא שכונה ירושלמית נאה, בעלת צביון אדריכלי מיוחד. היא תוכננה בקפידה טרם הקמתה ונבנתה על פי תוכנית שכונתית כוללת ומוקפדת... אינטרס הציבור הוא לשמור צביון נאה זה... מרפסות שונות ומשונות החלו לפצוע את קירות הבתים כשהן ממוקמות בערבוביה כללית המכערת את הבתים והורסת את חזותם המקורית היפה... התהליך חייב להיעצר, ויפה שעה אחת קודם"|מקור=השופטת מוסיה ארד, עת"מ 581/05, פסק דין מיום 6 בינואר 2006}}
ב[[העשור השני של המאה ה-21|עשור השני של המאה-21]] הפכה האוכלוסייה ה[[חרדים|חרדית]] לרוב. בשכונה מתגוררים גם [[דתיים לאומיים]] ומעט חילונים.{{הערה|{{הארץ|ניר חסון|קרית חינוך חרדית תוקם ברמת אשכול למרות התנגדויות התושבים החילונים|1.1676416|1 באפריל 2012}}}}
==הערות שוליים==
|