רמת אשכול – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 32:
 
==אוכלוסייה==
בסוףבמקור אוכלוסיית השכונה הייתה של חילונים בני מעמד הביניים ומשפרי דיור{{הערה|שם=עשור|}}, אך החל מסוף [[שנות ה-90 של המאה ה-20]] החלה כניסת אוכלוסייה [[חרדים|חרדית]] לשכונה, בעיקר לחלקה המערבי, הסמוך לשכונת [[סנהדריה]]. תהליך ההתחרדות הואץ ב[[העשור הראשון של המאה ה-21|עשור הראשון של המאה ה-21]]. כיום האוכלוסייה ה[[חרדים|חרדית]] מהווה מרכיב משמעותי מאוכלוסיית השכונה. רובם המכריע של התושבים ה[[חרדים]] הם ממוצא אנגלוסקסי. בעקבות כניסת החרדים ורכישת בתים בשכונה, ערך הנדל"ן בשכונה זינק בעשרות אחוזים וכיום השכונהוהשכונה נחשבת כאחת השכונות היקרות בירושלים.{{הערה|{{הארץ|ניר בשכונהחסון|תושבי מתגורריםשכונת גםרמת [[דתייםאשכול לאומיים]]בין ומעטהקודש חילוניםלחול|1.1233363|5 בדצמבר 2010}}}}
 
שיאו של תהליך ההתחרדות התרחש במקביל להתחזקותם של החרדים ב[[עיריית ירושלים]]. מדיניות העירייה בנוגע לרמת אשכול בתקופת שלטונם של [[אורי לופוליאנסקי]] כ[[ראש עירייה|ראש העירייה]] ו[[יהושע פולק]] כסגנו בין השנים 2003–2008, התבטאה בין היתר באישור מזורז להקמתן של מאות [[מרפסת סוכה|מרפסות סוכה]] בשכונה, אשר לדעת רבים פגעו באופיה של השכונה ובייחודם האדריכלי של בתיה.{{הערה|{{nrg|אלי אושרוב|כל בית צריך מרפסת? ברמות אשכול הולכים רחוק עם ההנחה הזו|950/061|5 באוקטובר 2009|54|1}}}} ב[[פסק דין]] מאת השופטת מוסיה ארד נכתב כי:
{{ציטוט|תוכן= "שכונת רמת אשכול, אשר נבנתה לאחר מלחמת ששת הימים, היא שכונה ירושלמית נאה, בעלת צביון אדריכלי מיוחד. היא תוכננה בקפידה טרם הקמתה ונבנתה על פי תוכנית שכונתית כוללת ומוקפדת... אינטרס הציבור הוא לשמור צביון נאה זה... מרפסות שונות ומשונות החלו לפצוע את קירות הבתים כשהן ממוקמות בערבוביה כללית המכערת את הבתים והורסת את חזותם המקורית היפה... התהליך חייב להיעצר, ויפה שעה אחת קודם"|מקור=השופטת מוסיה ארד, עת"מ 581/05, פסק דין מיום 6 בינואר 2006}}
 
ב[[העשור השני של המאה ה-21|עשור השני של המאה-21]] הפכה האוכלוסייה ה[[חרדים|חרדית]] לרוב. בשכונה מתגוררים גם [[דתיים לאומיים]] ומעט חילונים.{{הערה|{{הארץ|ניר חסון|קרית חינוך חרדית תוקם ברמת אשכול למרות התנגדויות התושבים החילונים|1.1676416|1 באפריל 2012}}}}
 
==הערות שוליים==