היתר מכירה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
מ ←אופן ביצוע המכירה: ויקיזציה |
||
שורה 55:
*מכירה לגוי שכבר יש לו קרקע משלו בארץ ישראל.{{הערה|ספר השמיטה, עמוד קח.}}
אחת הטענות נגד היתר המכירה הכללית, שהועלתה על ידי ה[[חזון אי"ש]], הייתה שמכיוון שהמכירה היא עבירה אם היא נעשית על ידי שליח היא אינה חלה על פי הכלל ההלכתי ש"[[שליח (הלכה)#אין שליח לדבר עבירה|אין שליח לדבר עבירה]]". כהתמודדות עם טענה זאת דאג הרב שלמה גורן שהחקלאים ימכרו את קרקעותיהם לרבנות הראשית והיא תמכור את הקרקעות שלה לגוי, באופן שאין במכירה שליחות. הרב ויטמן ביקש מאותה סיבה שנציג של כל [[קיבוץ]] יבצע את המכירה בפועל.{{הערה|אור ישראל, כסלו תשס"ב, עמוד קנ.}} במכירה פרטנית, אך היה מי שדרש שכל חברי הקיבוץ יבצעו את הקניין.{{הערה|הרב מנחם מאיר ווייסמאנדל, אור ישראל, כסלו תשס"ב, עמוד קנה.}}
טענה נוספת שהועלתה נגד היתר המכירה לאחר הקמת המדינה הייתה שהחוק במדינת [[ישראל]] אוסר מכירה ללא רישום ב[[רישום זכויות במקרקעין בישראל|טאבו]]. כמענה לכך, בה' אב תשל"ט, לקראת השמיטה בשנת תש"מ, חוקקה [[הכנסת]], בלחצו של הרב [[שלמה גורן]], תיקון לחוק המאפשר ביצוע עסקת מקרקעין לצורך היתר המכירה, ללא תשלום האגרה וללא רישום בטאבו.{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/1707 פסקי דין של בתי הדין הרבניים בישראל, כרך י"ב], עמוד 295.}}
| |||