חופה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
מ שוחזר מעריכות של 217.194.197.182 (שיחה) לעריכה האחרונה של Matanyabot |
||
שורה 6:
==משמעות הביטוי==
כבר במקרא החופה מופיעה בהקשר של חתן וכלה: "יצא חתן מחדרו וכלה מחופתה" ([[יואל]] ב,טז), "והוא כחתן יוצא מחופתו ישיש כגיבור לרוץ אורח" ([[תהילים]], יט,ו).
מקורות חז"ל מתארים את הכנסת הכלה ל'חופה' כשלב השני והמסכם של טקס ה[[נישואים ביהדות]], הידוע כ[[חופה וקידושין]]. לגבי מהות אותה "חופה" ישנן דעות שונות. ככל הנראה החופה הייתה הבית אותו ייעד החתן למגוריהם המשותפים של הזוג הנשוי לאחר שקושט לקראת טקס החופה. מתוך משלים במדרשים אנו לומדים מעט על מראה החופה בזמנם. היו מסיידים ומציירים אותה, והיו שמים בה מחצלות ווילונות{{הערה|1=למשל בראשית רבה פרשה כח}}. כיום נהוג אצל האשכנזים שהחתן והכלה מתייחדים ב[[חדר ייחוד]] כדי לקיים "חופה" לפי חלק מהדעות. כן נהוג להקפיד שהחתן יכסה את הכלה ב[[הינומה]], שכן ישנם דעות שזוהי הכניסה לחופה.
בעקבות זאת, נוהגים לכנות גם את טקס הנישואין עצמו - חופה.
==החופה==
עם השנים דבק המושג "חופה" ליריעה פרוסה על גבי ארבעה עמודים שתחתיה מקיימים את טקס [[חופה וקידושין]]. במהלך הדורות נהגו יהודים לקנות חופות יקרות. כך למשל נתרמה ל[[בית הכנסת תפארת ישראל]] חופה יקרה בשווי של כ-2000 פרנק אשר שימש לתהלוכות של ספרי תורה{{הערה|{{הצבי||ירושלים יום יום - חופה יקרה|1912/03/22|0030}}}}.
בימי הביניים נהגו לערוך את החופה בבית הכנסת. יש שהתנגדו לעריכת החופה בבית הכנסת. אחרים המליצו על קיום החופה בחצר בית הכנסת כדי להיות מתחת לכוכבים, לסימן שירבה זרעם של החתן והכלה ככוכבי השמים, וכך נוהגים היום האשכנזים.
==ראו גם==
*[[חופה וקידושין]]
| |||