'''ספרות משווה''' (או '''ספרות השוואתית )''' -היא היאשדה מחקר [[אקדמיה|אקדמי]] [[בין-תחומי]] של הספרותה[[ספרות]], או ביטויים תרבותיים אחרים של האדם, כמו [[מוזיקה ]] וציורו[[ציור]], ללא מגבלות של [[שפה ]], [[לאום]] או מקום. ספרות משווה יוצאת מנקודת הנחה שחקר הספרות חייב להיות בינלאומי במהותו ואינו מוגבל לארץ, שפה או תרבות מסוימיםמסוימות.<ref>[https://www.brown.edu/academics/comparative-literature/about Brown University, Comparative Literature]</ref> למעשה,המחקר עוסקבתחום המחקרזה עוסק בהקניית כלים לניתוח אקדמי של [[הספרות העולמית|ספרות עולמית ]]. ▼
▲'''ספרות משווה''' (או ספרות השוואתית) - היא מחקר [[אקדמיה|אקדמי]] [[בין-תחומי]] של הספרות, או ביטויים תרבותיים אחרים של האדם, כמו מוזיקה וציור, ללא מגבלות של שפה, [[לאום]] או מקום. ספרות משווה יוצאת מנקודת הנחה שחקר הספרות חייב להיות בינלאומי במהותו ואינו מוגבל לארץ, שפה או תרבות מסוימים.<ref>[https://www.brown.edu/academics/comparative-literature/about Brown University, Comparative Literature]</ref> למעשה, עוסק המחקר בהקניית כלים לניתוח אקדמי של ספרות עולמית.
==התפתחות המחקר==
[[קובץ:George Steiner 2013 (cropped).jpg|ממוזער|150px|[[ג'ורג' סטיינר]], פרופסור לספרות משווה באוניברסיטאות [[אוניברסיטת ז'נבה|ז'נבה]], [[אוניברסיטת אוקספורד|אוקספורד]] ו[[אוניברסיטת קיימברידג'|קיימברידג']]]]
[[אריך אוארבך|אריק אוארבך]] נחשב לאחד החוקרים הראשונים שיישמו את המחקר ההשוואתי בספרות בספר המופת שלו: '''[[מימזיס (ספר)|'''מימזיס -: התגלמות המציאות בספרות המערב]]''']] (1946), עליושאותו כתבהגדיר [[אביהו זכאי]] שזוהיכניתוח "יצירהמקיף מפוארת,וחוצה מעשה ידי אמן, הדנה בהיסטוריה של הספרות ההומניסטית של הציוויליזציה המערבית. עם הניתוח המקיף, חוצה התרבויות,תרבויות "החדור בתחושה של ויכוח אידאולוגי, ההיסטורי הומניסטי, אשר ראשיתו בבריתב[[הברית הישנה|ברית ובאפוסהישנה]] וב[[הומרוס|אפוס ההומרי,]]" ואשר "הרחיב מימזיס... את התחום והחשיבות של ביקורת הספרות ולמעשה יצר תחום מחקר חדש העוסק בספרות השוואתית ולא בנקודת מבט לאומית דווקא, תחום אשר בו לאמיתו של דבר מתגלמת ספרות העולם".<ref name{{הערה|שם=":1">זכאי|אביהו זכאי, '''אריך אוארבך ומשבר הפילולוגיה הגרמנית''', [[הקיבוץ המאוחד]], 2015, עמ' 280; וראו גם: [[הלל ברזל]], "ספרות משווה - הדיסציפלינה והמיתודה : יתרונות פדאגוגיים לעומת קשיים פואטיים.", '''[[עלי-שיח|ע]]'''לי שיח''']], 16-1515–16 (תשמ"ב), עמ' 9–21.}}
למעשה, אוארבך לא המציא את המושג, או את התחום, משום שכבר בשנת 1921 יצא כתב עת צרפתי בשם '''Revue de littérature comparé,''', שהיה בעל תפוצה רחבה, והתפרסם(התפרסם בצרפתית ואנגלית. היה) זהוהיה כתב עת ייעודי למחקר בתחום של ספרות משווה.<ref>Revue : [http://www.klincksieck.com/revues/rlc/ Revue de littérature comparée, Klincksieck] Editeur en chef Pierre Brunel</ref> עם זאת, ספרו הידוע של אוארבך שימש דוגמה לתחום והעניק לו תנופה של ממש.{{הערה|שם=זכאי}}
בחוברת הבסיסית "מהי ספרות משווה?" כותבכתב אחד מחשובי החוקרים את התחום :, [[ג'ורג' סטיינר]], שכל פעולה בדרך של קבלת משמעות בשפה, בציור, במוזיקה – היא השוואתית. ההכרה בשפת היצירה היא מחודשת, במובן זה שהיא סוג של היזכרות באמיתות קודמות, או בדרך פסיכולוגית; הקורא, הצופה, או המאזין, מנסה להבין ולמקם את הדברים שלפניו, בין שזה טקסט, או ציור, או [[סונטה]] – בכך שהוא מעניק לכך את ההקשר האינטליגנטי המבוסס של ניסיון קודם. הוא בודק בדרך [[אינטואיציה| אינטואיטיבתאינטואיטיבית]] את ה[[אנלוגיה|אנלוגיות]], התפיסה, ה[[תקדים]] וההיכרות המחודשת של מה שמונח לפניו עם ההקשר הידוע לו כבר מניסיון קודם של התמודדות עם חומר דומה.<ref name=":0">George Steiner, '''What is comparative literature''', Oxford, Clarendon Press, 1995</ref> ▼Editeur en chef Pierre Brunel</ref> עם זאת, ספרו הידוע של אוארבך נתן דוגמה ותנופה רצינית לכל התחום.<ref name=":1" />
גם במקרים של טקסטים מקוריים לגמרי, כמו שירה למשל, מתרגל הקורא המנוסה לאבחן את הקטעים של [[ יוהנס ברהמס|ברהמס]] ב[[ ארנולד שנברג|שנברג]], או לחלופין את [[אורי ניסן גנסין|גנסין]] ב-[[ס. יזהר]]. ▼▲בחוברת הבסיסית "מהי ספרות משווה?" כותב אחד מחשובי החוקרים את התחום: [[ג'ורג' סטיינר]], שכל פעולה בדרך של קבלת משמעות בשפה, בציור, במוזיקה – היא השוואתית. ההכרה בשפת היצירה היא מחודשת, במובן זה שהיא סוג של היזכרות באמיתות קודמות, או בדרך פסיכולוגית; הקורא, הצופה, או המאזין, מנסה להבין ולמקם את הדברים שלפניו, בין שזה טקסט, או ציור, או [[סונטה]] – בכך שהוא מעניק לכך את ההקשר האינטליגנטי המבוסס של ניסיון קודם. הוא בודק בדרך [[אינטואיציה|אינטואיטיבת]] את ה[[אנלוגיה|אנלוגיות]], התפיסה, ה[[תקדים]] וההיכרות המחודשת של מה שמונח לפניו עם ההקשר הידוע לו כבר מניסיון קודם של התמודדות עם חומר דומה.<ref name=":0">George Steiner, '''What is comparative literature''', Oxford, Clarendon Press, 1995</ref>
▲גם במקרים של טקסטים מקוריים לגמרי, כמו שירה למשל, מתרגל הקורא המנוסה לאבחן את הקטעים של [[ברהמס]] ב[[שנברג]], או לחלופין את [[אורי ניסן גנסין|גנסין]] ב-[[ס. יזהר]].
כל מילה בשפה הכתובה או הנשמעת מגיעה אלינו כשהיא טעונה בפוטנציאל ההיסטורי שלה. לקרוא זה להשוות. (מילים, שפה, תרבות, ציור, סיפור). לאמיתו של דבר, עסקו תמיד לימודי הספרות בהשוואה; המפרשנים, המחנכים, המבקרים, ה[[תיאוריה וביקורת|תאורטיקנים]] – כולם בעצם מתעסקים בהשוואה.<ref name=":0" />
== ספרות משווה כחוג באוניברסיטאות בארץבישראל ==
[[File:Leah Goldberg 1946 b.jpeg|ממוזער|150px|[[לאה גולדברג]], מייסדת החוג לספרות משווה באוניברסיטהב[[האוניברסיטה העברית בירושלים|אוניברסיטה העברית]]]]
ב[[ישראל]], החוג לספרות כללית והשוואתית נוסד לראשונה ב[[האוניברסיטה העברית בירושלים|אוניברסיטה העברית]] בשנת 1960 על ידי [[לאה גולדברג]] ב[[האוניברסיטה העברית בירושלים|אוניברסיטה העברית]], והיא גםשגם שמשהשימשה כראשראש החוג החדש. גולדברג צדדה תמיד בלימוד של ספרויות שונות ובפתיחות לגילומי היצירה בהקשרים תרבותיים שונים. במסגרת העניין ההולך וגובר בנושא הגלובליזציה זוכה העיסוק בספרות השוואתית להתבוננות מחודשת במשמעויות השונות המוענקות ליצירה ספרותית כשהיא חוצה גבולות לאומיים ונודדת משפה לשפה ומתרבות לתרבות. "השאלה "מהי ספרות?" כרוכה כיום לבלי התר בשאלת תפקידה של הספרות בעולם שבו תרבויות שונות נתונות בדיאלוג שהולך ומתרחב ובמרחק שהולך ומצטמצם".<ref>האוניברסיטה העברית בירושלים, [https://complit.huji.ac.il/ החוג לספרות כללית והשוואתית]</ref>
החוג לספרות השוואתית ב[[אוניברסיטת בר-אילן]] קשור בשמו של חוקר הספרות הידוע [[ברוך קורצווייל|ברוך קורצוויל]], שייסד בשנת 1965 את החוג לספרות עברית וספרות משווה ועמד בראשו עד פטירתו. כיום יש הפרדה בבר-אילן הפרדה בין המחלקה לספרות עם ישראל, לבין המחלקה לספרות משווה, אותה היא מגדירה: לימודהמוגדרת ומחקרכומחקר של "טקסטים ממגוון תרבויות ([[אירופה]], [[אמריקה]], [[מזרח אסיה]]); תוך הדגשת הזיקות בין תקופות שונות (התקופה הקלאסית, [[ימי הביניים]], [[רנסאנס]], [[העת החדשה|התקופה המודרנית]] ו[[פוסטמודרניזם|הפוסט מודרנית]]); ובין מדיומים וצורות מבע שונות (ספרות, שירה, דרמה, תיאטרון, אמנות, קולנוע, מוזיקה). אנו מעודדים פיתוח חשיבה תאורטית, ביקורתית ומקורית ביחס לטקסטים הנלמדים"<ref>אוניברסיטת בר-אילן, [http://comlit.biu.ac.il/node/26 המחלקה לספרות משווה]</ref>
ב[[אוניברסיטת חיפה]] שילבו אתמשולבים שני תחומי הלימוד של הספרות, והחוג נקרא "החוג לספרות עברית והשוואתית".<ref>אוניברסיטת חיפה, [https://limudim.psychometry.co.il/haifauniversity/hebrew_literature.php החוג לספרות עברית והשוואתית]</ref>
ב[[אוניברסיטת תל אביב]] שילבו אתמשולבים החוג לספרות עברית והחוג ל[[תורת הספרות]] הכללית לחוג אחד, שנקרא: "החוג לספרות"<ref>אוניברסיטת תל אביב, [https://humanities.tau.ac.il/literature/video-1 החוג לספרות]</ref>
== ראו גם ==
== לקריאה נוספת ==
* '''עיונים בספרות משווה''', העורכים: [[דב לנדאו]], [[גדעון שונמי]], [[יפה וולפמן]], [[אוניברסיטת בר-אילן]], – המחלקה לספרות משווה, תשס"א.
* Walter Cohen, A history of European literature: the West and the world from antiquity to the present, Oxford University Press, 2017 ▼<div class="mw-content-ltr">
* Introducing comparative literature, by Cesar Dominguez and others
▲* Walter Cohen, ''A historyHistory of European literatureLiterature: theThe West and the worldWorld from antiquityAntiquity to the presentPresent'', [[Oxford University Press ]], 2017
* Cesar Dominguez and others, ''Introducing Comparative Literature''
== קישורים חיצוניים ==
* University of Georgia, [https://www.cmlt.uga.edu/department-comparative-literature-cmlt-0/what-comparative-literature What is comparative literature]
* [https://library.osu.edu/projects/hebrew-lexicon/00733.php ברוך קורצוויל], [[לקסיקון הספרות העברית החדשה]]
==הערות שוליים==
[[קטגוריה:ספרות]]
[[קטגוריה:סוגות ספרותיות]] ▼[[קטגוריה:תורת הספרות]]
▲[[קטגוריה:סוגות ספרותיות]]
|
