תמר מצוי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←‏עץ התמר: ציינתי את טיפוס הפרי של התמר.
←‏עץ התמר: עדכון תוספת ציון טיפוס הפרי הבוטני של התמר תחת הפירוט על פרי התמר.
שורה 42:
 
== עץ התמר ==
האדם עושה שימוש בכל חלקיו של עץ התמר: העלים משמשים כגג לסוכות (הן בחג והן אצל נוודים במדבר) הפירות (מטיפוס ענבה, שבתוכם זרע אחד) משמשים לאכילה ולהכנת יין תמרים ודבש תמרים, סנסיני התמר (שעליהם תלויים הפירות) משמשים לטאטוא וקליעת סלסלות, הגזע משמש לבניין וקירוי ואף ניתן להשתמש בו כשוקת לצאן, לאחר שתוכו מרוקן. הזן "דרי" ידוע ב[[לולב]]ים המהודרים שלו, המשמשים למצוות [[ארבעת המינים]] ב[[סוכות|חג הסוכות]].
 
מטע התמרים הגדול בישראל נמצא בקיבוץ [[טירת צבי]], ב[[עמק בית שאן]]. גם בעמק [[הערבה]] יש מטעי תמרים גדולים. בימינו מרוכזים רוב שטחי תמר מג׳הול לייצוא, כ-20 אלף [[דונם]], ב[[בקעת הירדן]].
 
==פרי התמר==
פרי התמר נאכל לח או יבש, טעמו מתוק מאוד וצורתו מאורכת. ה[[סירופ]] המופק ממנו נקרא [[סילאן]] ומשמש בעיקר לתיבול [[קינוח|מנות אחרונות]] ו[[עוגה|עוגות]]. איסוף הפירות מהעצים נקרא "גדיד תמרים". טיפוס הפרי הוא ענבה, שבתוכה זרע אחד.
 
פרי התמר לא נזכר במפורש בשבעת המינים.{{הערה|אבל מוזכר במקרא כמה פעמים: וַיָּבֹ֣אוּ אֵילִ֔מָה וְשָׁ֗ם שְׁתֵּ֥ים עֶשְׂרֵ֪ה עֵינֹ֥ת מַ֖יִם וְשִׁבְעִ֣ים תְּמָרִ֑ים וַיַּחֲנוּ־שָׁ֖ם עַל־הַמָּֽיִם ({{תנ"ך|שמות|טו|כז|קצר=כן}}): וּלְקַחְתֶּ֨ם לָכֶ֜ם בַּיּ֣וֹם הָרִאשׁ֗וֹן פְּרִ֨י עֵ֤ץ הָדָר֙ כַּפֹּ֣ת תְּמָרִ֔ים וַעֲנַ֥ף עֵץ־עָבֹ֖ת וְעַרְבֵי־נָ֑חַל וּשְׂמַחְתֶּ֗ם לִפְנֵ֪י ה' אֱלֹהֵיכֶ֖ם שִׁבְעַ֥ת יָמִֽים ({{תנ"ך|ויקרא|כג|מ|קצר=כן}}): וְאֶת־הַנֶּ֗גֶב וְֽאֶת־הַכִּכָּ֫ר בִּקְעַ֧ת יְרֵח֪וֹ עִ֥יר הַתְּמָרִ֖ים עַד־צֹֽעַר ({{תנ"ך|דברים|לד|ג|קצר=כן}}):}} עם זאת, הפרשנים המסורתיים של ה[[תלמוד]] מפרשים את ה"דבש" השביעי שב[[שבעת המינים]] כדבש תמרים.