ריצ'רד פייפס – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: \1ג'רלד\2
ויקיפדיה באנגלית - הקישור כבר מצורף בצד הערך
שורה 1:
[[קובץ:Richard Pipes 2004.JPG|שמאל|ממוזער|250px|ריצ'רד פייפס, 2004]]
'''ריצ'רד פייפס''' (ב[[אנגלית]]: '''Richard Edgar Pipes''',{{כ}} נולד ב-[[11 ביולי]] [[1923]] - [[17 במאי]] [[2018]]) הואהיה [[היסטוריון]] ו[[סופר]] [[יהודי]] [[אמריקאי]], [[נאו-קונסרבטיבי]]. [[פרופסור]] ל[[היסטוריה]], שלימד ב[[אוניברסיטת הרווארד]] במשך 46 שנים ([[1950]]–[[1996]]). התמחה בלימודים סובייטיים ורוסיים. אנטי קומוניסט מובהק. ה"פראבדה" הסובייטי כינה אותו פעם "אנטי סובייטי עלוב". ראש "צוות B" של [[נשיא ארצות הברית]] [[ג'רלד פורד]] לצורך הערכת הערכות ה-[[CIA]] בנוגע לכוונות ה[[נשק גרעיני|גרעיניות]] של ה[[סובייטים]] בשלהי תקופת [[המלחמה הקרה]], ויועץ לענייני מדיניות כלפי הסובייטים לנשיא [[רונלד רייגן]]. אביו של הסופר וההיסטוריון [[דניאל פייפס]]. כתב מעל 25 ספרים ומאות מאמרים בתחומי התמחותו וערך כ-10 ספרים נוספים. ספריו תורגמו ל-12 שפות לפחות.
 
== קורות חיים ==
שורה 18:
בראשית [[שנות השמונים]] המשיך פייפס בצד הרפובליקני, כשמונה לחבר ב[[המועצה לביטחון לאומי של ארצות הברית|מועצה לביטחון לאומי של ארצות הברית]], מכהן בפועל כיועצו של הנשיא הרפובליקני [[רונלד רייגן]] לענייני מדיניות מזרח אירופה וברית המועצות. בתקופה זו נחשב על ידי רבים כאחד מראשי התומכים בגישה הנוקשה שהפגין רייגן כלפי הקומוניסטים ושהובילה בסופו של דבר להתמוטטות הגוש הסובייטי וניצחונה של ארצות הברית במלחמה הקרה.
 
== דעותיו כיוםבשנותיו האחרונות ==
ב-[[2011]], כשני עשורים לאחר נפילתו של ה[[קומוניזם]], וכשפייפס כבר היה בן 88, הוא נתן ראיון ל"[[וול סטריט ג'ורנל]]" ובו אמר על ניצחונו האינטלקטואלי על מרבית החוקרים בתחומו: "הם סברו שהמערכת הסובייטית הייתה פופולרית ושהיא תחזיק מעמד לעד. לכן, לדעתם היינו צריכים להסתדר איכשהו עם הקומוניסטים, כלומר, להתפשר עימם. [[רונלד רייגן]], אותו הם חשבו לטיפש, היה זה שאמר שברית המועצות עומדת להתמוטט והם צחקו עליו. והוא (ואני - פייפס) צדקנו."
 
באותו ראיון הסביר פייפס, שאת ניצחונה של ארצות הברית על הקומוניזם במלחמה הקרה, יש לייחס בראש וראשונה למדיניות "[[תורת הבלימה]]" (''containment''), שהגה [[ג'ורג' קנאן]] עוד ב-[[1946]], ושמנעה את המשך התפשטותה של ברית המועצות ואיפשרה לתהליכי הקריסה הפנימיים, הבלתי נמנעים, בתוך המערכת הסובייטית, לפעול את פעולתם. עם זאת, לדעתו, היה זה [[רונלד רייגן]], אשר במדיניותו הנוקשה נתן למשטר הסובייטי את ה"דחיפה" שקיצרה את התהליך בעשרות שנים. הלקח לדעתו הוא, שאסור להיכנע לרוע. וארצות הברית נכנעה לו לעיתים קרובות מדי בשעתו, למשל בתקופת ה[[דטאנט]], שהחליפה את תורת הבלימה למשך כעשור שנים. "התייחסנו אז", לדבריו, "אל הקומוניסטים, לא כאל הנוכלים והפושעים שהם אכן היו, אלא כאל שותפים ראויים לדו-שיח. כשעשינו זאת, זו הייתה שגיאה וההיסטוריה הראתה זאת".
 
לדעתובשנותיו האחרונות, טען פייפס כי האתגר העיקרי הניצב בפני ארצות הברית כיום, הוא ה[[אסלאם]] המיליטנטי, שקשה ללחום בו, דווקא מפני שאיננו מאיים בדרך כלל ישירות על ארצות הברית. זהוהוא סבר כי לדעתוזה איום שונה מהאיום שיצר הקומוניזם בשעתו, משום שמדובר בפנאטים. הקומוניסטים היו מרושעים, אך לא פנאטים. ניתן היה לדבר אליהם בהגיון וכשניצבת מולם בנוקשות, הם נסוגו. ב[[משבר הטילים בקובה]] למשל, [[פידל קסטרו]] רצה שהרוסים יתקפו בפועל את ארצות הברית והיה מוכן לכך ש[[קובה]] תאבד, ובלבד שה[[סוציאליזם]] ינצח. [[ניקיטה חרושצ'וב]] סירב. הקומוניסטים גם מעולם לא היו מתאבדים. הם רצו לחיות. הסכנה המוסלמית שונה בשני אלה. היא אמנם לא חזקה ובעלת ארסנל נשק וכוח צבאי כמו הקומוניסטים בשעתם, אבל המוסלמים המיליטנטים הם פנאטים ובלתי רציונלים. עלינופייפס טען שעלינו לעמוד נגדם, לדעת פייפס, בלי פחד, אף שייתכן מאוד שהמאבק נגדם יימשך עוד עשרות שנים{{הערה|1=[http://online.wsj.com/news/articles/SB10001424053111903596904576516652848445180?mg=reno64-wsj&url=http%3A%2F%2Fonline.wsj.com%2Farticle%2FSB10001424053111903596904576516652848445180.html וול סטריט ג'ורנל, 20 באוגוסט 2011]}}.
 
== פרסים ואותות כבוד ==
פייפס זכה לפרס הראשון שלו, פרס ג'ורג' לואיס בר מטעם [[האגודה ההיסטורית האמריקאית]], ב-[[1955]], בגין ספרו השני - The Formation of the Soviet Union, Communism and Nationalism, 1917-1923. לאחר מכן זכה בפרסים ואותות כבוד נוספים רבים. בין השאר, הוא מכהן כיום כקונסול כבוד של [[גאורגיה]] לארצות הברית, ובעל תואר מפקד במסדר הכבוד האזרחי הפולני Cross of Merit. קיבל תוארי כבוד ודוקטורטים לשם כבוד מאוניברסיטת אדלפי שב[[ניו יורק]], מסקינגם קולג' בה למד לתואר ראשון, אוניברסיטת שלזיה הפולנית, אוניברסיטת שצ'צ'ין, [[אוניברסיטת ורשה]], [[אוניברסיטת טביליסי]] שבגאורגיה, ועוד. חבר [[האקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים]], וחבר האקדמיה הפולנית לאמנויות ולמדעים (PAU). ב-[[2007]] קיבל את [[המדליה הלאומית למדעי הרוח]], מטעם [[הקרן הלאומית למדעי הרוח]] האמריקאית, וישוהיו לו גם שורה ארוכה נוספת של תוארי כבוד ופרסים אחרים שקיבל בגין כתיבתו ועבודתו, מכל רחבי העולם.
 
נפטר ב-17 במאי 2018.
 
== ספריו ==
שורה 96 ⟵ 98:
[[קטגוריה:מהגרים מפולין לארצות הברית]]
[[קטגוריה:היסטוריונים של רוסיה]]
[[קטגוריה:אמריקאים שנפטרו ב-2018]]