ויליאם השלישי, מלך אנגליה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הסרת קישורים עודפים
BenNaim (שיחה | תרומות)
מ קישורים פנימיים
שורה 105:
 
===שנותיו המאוחרות===
ב-[[1696]] בחר המחוז ההולנדי דרנת' בויליאם להיות הסטאטהולדר שלו. באותה השנה, תכננו היעקובינים לרצוח את ויליאם ולהשיב את ג'יימס לכס המלוכה, אך הקנוניה נכשלה. לאחר הכישלון, הציע [[לואי הארבעה עשר, מלך צרפת|לואי הארבעה עשר]] לג'יימס להיות מלך [[פולין]] באותה השנה. ג'יימס חשש כי קבלת הכתר הפולני עלולה להפכו לבלתי ראוי לתפקיד מלך אנגליה בדעת הקהל האנגלית, ולכן סירב. דחיית ההצעה הזו הייתה הרת גורל עבור ג'יימס, שכן פחות משנה לאחר מכן חדלה צרפת לתמוך בו. בהתאם ל[[הסכם רייסוויק]] ([[20 בספטמבר]] [[1697]]), שסיים את מלחמת הברית הגדולה, הכיר לואי בויליאם כמלך אנגליה, והצהיר כי לא יתמוך עוד בג'יימס השני. לאחר שאיבדו את תמיכת הצרפתים, חדלו היעקובינים להוות איום משמעותי על ויליאם במשך שארית מלכותו.
 
בדומה לשליטים אירופאיים רבים אחרים, הוטרד ויליאם משאלת הירושה לכס המלכות הספרדי, בה היו כרוכות טריטוריות גדולות באיטליה, בארצות השפלה ובעולם החדש. [[קרלוס השני, מלך ספרד]], היה נכה וללא יכולת להעמיד צאצאים; לואי הארבעה עשר ו[[לאופולד הראשון, קיסר האימפריה הרומית הקדושה]], נמנו עם קרובי משפחתו של קרלוס השני, וככאלה, בעלי סיכוי גבוה לרשת את מקומו. ויליאם ביקש למנוע מהירושה הספרדית להגיע לאחד מהללו, מחשש כי ירושה כזו תביא להפרת מאזן הכוחות בין ה[[מעצמה|מעצמות]] ה[[אירופה|אירופאיות]]. ויליאם ולואי הסכימו ביניהם על חוזה החלוקה הראשון, שבו הוסכם על חלוקה של האימפריה הספרדית: הדוכס יוזף פרדיננד מ[[ממלכת בוואריה|בוואריה]] (בו תמך ויליאם) יקבל את ספרד, ואילו צרפת והאימפריה הרומית הקדושה יחלקו את יתר הטריטוריות ביניהם. הספרדים הביעו תדהמה על חוצפתו של ויליאם, מאחר שלא התייעץ עמם לפני ההחלטה על פירוק האימפריה שלהם, והם ניסו לשמור על הטריטוריות הספרדיות מאוחדות.