המניפסט הקומוניסטי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הפעילה הגנה על הדף "המניפסט הקומוניסטי": השחתות רבות ([עריכה=רק בדוקי עריכות אוטומטית מורשים] (פוקעת ב־06:57, 17 באפריל 2018 (UTC)) [העברה=רק בדוקי עריכות אוטומטית מורשים] (פוקעת ב־06:57, 17 באפריל 2018 (UTC)))
←‏תוכנו של המניפסט: תיקוני מקפים
שורה 8:
==תוכנו של המניפסט==
===הקדמה===
המניפסט הקומוניסטי נפתח (ובמהדורות אחרות גם מסתיים) בקריאת הקרב המגדירה את מטרתו העיקרית: "פועלי כל העולם, התאחדו!"{{הערה|1=במקור: Proletarier aller Länder, vereinigt euch!, פרולטרים בכל העולם, התאחדו!}}. הקומוניזם, טוענים מרקס ואנגלס, הוא "רוח בלהות הרודפת את אירופה"{{הערה|1=במקור: Ein Gespenst geht um in Europa - das Gespenst des Kommunismus.}}—תנועה מהפכנית ללא ארץ ולאום שהוכרה כ"מעצמה" על–ידיעל־ידי כל הכוחות הבולטים באירופה. עתה ([[1848]]) סבורים הכותבים כי בשלה השעה לניצחונה.
 
===בורגנים ופרולטארים===
"דברי-ימיהדברי־ימיה של כל החברה כולה עד כה," טוענים מרקס ואנגלס "הם דברי–ימיהדברי־ימיה של [[מלחמת מעמדות]]"{{הערה|1=במקור: Die Geschichte aller bisherigen Gesellschaft ist die Geschichte von Klassenkämpfen. הציטוטים בהמשך, על פי תרגום [[מנחם דורמן|מ. דורמן]], [[הוצאת הקיבוץ המאוחד]] תש"י (העתק של תרגום זה נמצא [http://www.icf.org.il/manifest1.html כאן]).}}. מאז ומתמיד הייתה ה[[היסטוריה]] סיפורו של המאבק הנצחי בין המדכאים למדוכאים, בין המנצלים למנוצלים, מאבק לחיים ולמוות המסתיים בכל פעם בתמורה מהפכנית בחברה או בכליונם של הנאבקים.
 
====עליית הבורגנות====
שורה 24:
מרקס ואנגלס ראו בפועלה של הבורגנות סוג של "מעשה כשפים" ולסברתם עתה (כלומר, באמצע [[המאה ה-19|המאה התשע עשרה]]) הפכה הבורגנות למעין "אשף ששוב אינו יודע לשלוט בכוחות השאול שהעלה באוב". משברי המסחר המתחוללים תדירות מעידים על כך שלאנושות יש "ציוויליזציה למעלה מן המידה, אמצעי-מחייה למעלה מן המידה, תעשייה למעלה מן המידה, מסחר למעלה מן המידה". הבורגנות מצליחה להתגבר על בעיות אלו באמצעות "השמדתם ההכרחית של כוחות ייצור למכביר" ועל ידי כיבוש שווקים חדשים והגברת ניצולם של שווקים ישנים, אלא שתוצאת אלו היא רק הכנת "משברים כוללים יותר ועצומים יותר" שכוחה לבולמם מתמעט.
 
כלי הנשק שבו השתמשה הבורגנות בעבר כדי להדביר את הפיאודלים פונים כעת נגדה. הפרולטריון, מעמד הפועלים המודרני החי על עבודת הייצור, נברא על–ידיעל־ידי הבורגנות עצמה כדי לשרת את הייצור הבורגני, אך "עם ההתרחבות של מערכת המכונות ועם חלוקת העבודה" הוא הפך מעין "תוספת למכונה, שאין תובעים ממנה אלא תנועת-היד הפשוטה ביותר, החדגונית ביותר".
 
שכרו של הפועל מצטמצם לכדי אמצעי המחיה הנחוץ לו לכלכלתו ולהפקת צאצאים, אך ככל שממשיכה התפתחות הבורגנות שכרו מתמעט, שעות עבודתו מתמשכות והופכות קשות יותר. אל פרולטריון זה, החי בדלות הולכת וגוברת, מצטרפות "שכבות הביניים הזעירות... בעלי התעשייה הזעירים, הסוחרים החוכרים, האומנים והאיכרים—כל המעמדות הללו יורדים אל שורות הפרולטריון", ומעצימים את שורותיו עוד ועוד.
שורה 46:
 
====בניין העל האשלייתי====
שגיאתם של הבורגנים, טוענים הכותבים, היא שהם מודדים מונחים כמו קניין, [[חירות האדם|חירות]], [[השכלה]], [[משפטים|משפט]], וכו' באמת המידה של ההשקפות הבורגנית. ה[[דמוקרטיה]] המערבית, על חוקי הקניין והחירות שביסודה, אינה בעיני מרקס ואנגלס אלא שיקוף של האינטרס המעמדי של הבורגנות "שנתעלה לדרגת חוק". למעשה, הדמוקרטיה או החירות אינן אלא אשליה שנוצרה על–ידיעל־ידי הבורגנות כדי לסייע בשלטונה ואין להם חשיבות ממשית.
 
גם על "המשפחה הבורגנית" צריך לעלות הכורת, גורסים הכותבים. הקשר בין הורים לילדים מעורר בהם שאט-נפש וצריך להתבטל. במקום חינוך ביתי צריך להיות "חינוך חברתי". הנישואים הבורגניים בעיניהם אינם אלא זנות בלתי רשמית "שיתוף בנשים הנשואות. לכל היותר אפשר היה להאשים את הקומוניסטים בכך שהם מתכוונים להנהיג... שיתוף רשמי, גלוי [בנשים]".