יקבי ברקן – הבדלי גרסאות

בשלהי שנת [[1889]], הקים שמעון פרידמן, ממייסדי הישובהיישוב היהודי בחיפה, את [[יקב פרידמן]] בחיפה. לאחר מכן עבר היקב ל[[פתח תקווה]] מול גן המייסדים. בשנת [[1964]] נרכש היקב על ידי חברת [[תנובה]].

בשנת [[1971]] הגיעו בהנהלת החברה למסקנה שעסקי היין לא מתאימים לתחום המזון ומכרו את היקב לחברת המשקאות החריפים "סטוק", שיוצגה על ידי חברת "ו.ו.ס.ט". מ[[נתניה]]. "סטוק 84", וודקה קגלביץ' ויין "מונפורט" היו המותגים המובילים של "יקבי סטוק", שכללו בעיקר כהלים ([[ברנדי]], [[וודקה]], ליקרים, [[ורמוט]] ועוד). שם היקב שוב שונה ל'המרתף' ויינני היקב החלו לייצר יינות מזני ה[[קברנה סוביניון]], [[סוביניון בלאן]] ועוד.

בשנת [[1990]]  הבעלות על היקב הועברה לידיהם של שני בעלי כרמים – שמואל בוקסר ויאיר לרנר. תשע שנים מאוחר יותר, התברר שהיקב בברקן אינו מסוגל לייצר את הכמויות של יינות האיכות שאמורות להתקבל מהכרמים החדשים שהחלו להניב בבציר [[2000]]. בוקסר ולרנר החלו לבנות יקב חדש בקיבוץ [[חולדה (קיבוץ)|חולדה]].

יקבי ברקן חולשים על כ-10,000 דונם כרמים בכל אזורי הגידול בארץ. הכרמים פזורים, מ[[מצפה רמון]], לאורך ה[[הנגב|נגב]] אל [[חבל לכיש]] וממנו אל [[מישור החוף]], מכאן אל לב הארץ, [[השפלה הפנימית]] ו[[שפלת יהודה]], ועולה צפונה אל [[הגליל העליון]] ו[[רמת הגולן]]. הפריסה הארצית מאפשרת מגוון רחב ביותר של טעמים.