לואי ארמסטרונג – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
בוט סדר הפרקים (שיחה | תרומות) מ סדר תבניות בסוף הערך (בוט סדר הפרקים) |
קובץ על יד (שיחה | תרומות) מ הוספת קישור לסאטירה |
||
שורה 55:
הכינוי "סצ'מו" (''Satchmo'' או "סצ'") הוא קיצור של ''Satchelmouth'' (פה-[[ילקוט]]). מוקדם יותר הוא היה ידוע בכינוי ''Dippermouth'' (פה-אוניה). כל אלו הם כמובן התייחסויות לפיו הגדול. חברים ועמיתים בדרך כלל קראו לו "פופס" (''Pops''), השם בו השתמש ארמסטרונג כשהתייחס לחבריו ועמיתיו המוזיקאים (פרט ל[[פופס פוסטר]], לו קרא ארמסטרונג תמיד "ג'ורג'").
הכינוי "סצ'מו" ואישיותו הדרומית החמה של ארמסטרונג, יחד עם אהבתו הטבעית לבידור ולעירור תגובה מהקהל, הביאו ליצירתה של אישיות ציבורית – החיוך, הזעה, הממחטה – שהפכו אולי אפילו לסוג של קריקטורה [[גזענות|גזענית]] בשנותיו המאוחרות. הוא גם ספג ביקורת על שהסכים לקבל את התואר "מלך הזולו" כחלק מקרנבל ה[[מרדי גרא]] של שנת [[1949]]. (בקהילה השחורה בניו-אורלינס זהו תפקיד מכובד כראש קרנבל ה-''Krewe'', אך נחשב מביך ואף פוגעני בקרב אנשים מבחוץ, הרואים אותם לובשים תלבושות של שמלות קש ואיפור פנים שחור
חוסר הרגישות הגזעי של ארמסטרונג בכך שלקח את תפקיד מלך הזולו נחשב לחלק מכשל גדול יותר אצל ארמסטרונג. בעוד חלק ראו בו אישיות חברתית וחברותית, אחרים סברו שהוא מנסה למצוא חן בעיני הקהל הלבן והופך לקריקטורה של [[זמר נודד]]. מוזיקאים כמו [[סמי דייוויס ג'וניור]], [[דיזי גילספי]] ו[[מיילס דייויס]] מתחו ביקורת על ארמסטרונג על כך שהופיע בפני קהלים מופרדים גזעית, ושלא נקט עמדה תקיפה מספיק בתנועת זכויות האזרח, כמו הדמות מהספר [[אוהל הדוד תום]]. [[בילי הולידיי]] ענתה למבקרים – "of course Pops toms, but he toms with class." (מובן ש"פופס" נוהג כדוד תום, אך הוא עושה זאת עם סגנון).
| |||