שחפת – הבדלי גרסאות

'''שחפת''' (ב[[אנגלית]]: '''Tuberculosis''' או '''TB''') היא [[מחלה זיהומית]] [[מחלה מידבקת|מדבקת]], הנגרמת על ידי חיידקים מ[[סוג (טקסונומיה)|סוג]] ''[[Mycobacterium]]'', בדרך כלל חיידקים מ[[מין (טקסונומיה)|מין]] ''[[Mycobacterium tuberculosis]]''. הפגיעה האופיינית לשחפת היא ב[[ריאה|ריאות]], אך היא יכולה להשפיע גם על חלקים אחרים בגוף. המחלה נישאת באוויר כאשר ההדבקה מאדם לאדם נגרמת באמצעות [[שיעול]] של אדם חולה. המחלה נודעת בכינויה - "המוות הלבן".

 

 

כשליש מאוכלוסיית העולם נגועה בשחפת, ובכל שנה נדבקים כ-1% מהאוכלוסייה.<ref name=WHO2002>{{cite web|title=Tuberculosis|url=https://web.archive.org/web/20130617193438/http://www.who.int/mediacentre/factsheets/who104/en/print.html|work=ארגון הבריאות העולמי}}</ref> ב-[[2016]] היו בעולם יותר מ-10 מיליון מקרים של שחפת פעילה, שהובילו ל-1.3 מיליון מקרי מוות.{{הערה|{{קישור כללי|הכותב = ארגון הבריאות העולמי - WHO|כתובת = http://www.who.int/tb/publications/global_report/en/|כותרת = מידע של ארגון הבריאות העולמי על תחלואה ותמותה משחפת}}}} במקרה אחד למאה ממקרים אלו, מדובר בשחפת [[עמידות לאנטיביוטיקה|שעמידה לכל סוגי האנטיביוטיקה]].

===שיטות מקובלות לאבחון===

הדרך המקובלת כיום לאבחון שחפת היא [[מבחן טוברקולין]] (Tuberculin test). הטוברקולין הוא [[חלבון]] המופק ממתג השחפת. חומר זה מעורר באנשים שחלו בשחפת תגובה אלרגנית בעור. קביעת תשובת המבחן דורשת ניסיון, ותלויה גם בדרגת החשד להדבקה. בנבדקים מדוכאי חיסון עשויה להיות תגובת טוברקולין שלילית - כלומר חוסר תגובה, למרות הדבקה במחלה בשל חוסר יכולתה של מערכת החיסון ליצור את התגובה האלרגית.

 

 

===שיטות לאבחון מחלה פעילה===

 

מאחר שהתרופות הניתנות לטיפול בשחפת עשויות לפגוע במערכות שונות בגוף, מקובל לעשות מספר בדיקות לפני התחלת הטיפול: תפקודי כבד, ראיית צבעים, שדות ראייה וחדות ראייה, וכן מבחני שמיעה, כתלות בסוג התרופות בהן ייעשה שימוש.

העיקרון המרכזי בטיפול בשחפת הוא הניסיון למנוע עמידות של החיידק על ידי שימוש לפחות בשתי תרופות, אליהן יש סבירות גבוהה שהחיידק יהיה רגיש. לרוב תוכנית הטיפול כוללת 4–5 תרופות בחודשיים הראשונים, ועוד ארבעה חודשים של 2–3 תרופות. קביעת תוכנית הטיפול תלויה באזור בעולם בו נדבק החולה, מצבו החיסוני, וההנחיות של גופי הבריאות המקומיים. במקומות שונים בעולם קיימות תוכניות פיקוח על נטילת התרופות בהן החולים חייבים להגיע למרכז מיוחד כדי שייפקחו על כך שהם נוטלים את התרופות.

 

מרשם מקובל לטיפול בשחפת, מחולק לטיפול בשלב ההתחלתי שמטרתו להרוג את החיידק, וטיפול המשך שמטרתו בסטריליזציה. השלב הראשוני אצל מבוגרים כולל חודשיים ראשונים בהם ניתנות 4 התרופות דלעיל (איזוניאזיד, ריפמפין, פיראזינמיד ואתמבוטול) בקומבינציה, ולאחר מכן 4 חודשים בהם ניתן איזוניאזיד וריפמפין בלבד- כלומר, סך הכל טיפול כולל של חצי שנה.

 

 

יש צורך בניטור התגובה לטיפול הרפואי- חולים עם מחלה ריאתית צריכים לעבור פעם בחודש בדיקת כיח עד שהבדיקה הופכת שלילית- אצל כמעט כל החולים, תרביות שליליות של כיח מושגות בתוך סוף החודש השלישי לטיפול. אצל חולים אשר בתוך חודשיים לא מציגים כיח שלילי, יש להציע טיפול מורחב. בנוסף לכך, יש לבצע מעקב על תופעות לוואי לטיפול התרופתי- תופעות הלוואי הנפוצות ביותר הן הפטיטיס (שתן בצבע כהה וכן אובדן תיאבון עלולים לרמז לכך)- על כל החולים לעבור בדיקות [[תפקודי כבד]] לרבות רמות [[בילירובין]]. אצל עד חמישית מהחולים מתועדות עליות קטנות באנזימי כבד- עד שלוש פעמים מעל הנורמה, ושאינן מלוות בסימפטומים כלשהם- מצבים אלו לא קשורים בהשלכות רפואיות. עם זאת, חולים המציגים עליה משמעותית באנזימי כבד או סימנים של הפטיטיס, צריכים להפסיק את הטיפול הרפואי ולחזור אליו לאחר שתפקודי הכבד חזרו לנורמה. תופעות לוואי נוספות כוללות עליה ברמות חומצה אורית המביאה לכאבי מפרקים (ארתלרגיה)- בשימוש בפיראזינמיד- במידה והחולה מפתח [[גאוט]] כתוצאה מכך יש להפסיק את הטיפול. כמו כן, טיפול בריפמפין עלולה להביא להתהוות של ירידה בטסיות הדם כתוצאה מתגובה אוטו-אימונית, במקרה זה יש להפסיק את נטילת התרופה, כמו גם הצורך בהפסקת אתומבטול במקרה שבו התפתחה דלקת בעין מסוג Optic neuritis.

 

קבוצת טיפול ספציפית היא אנשים עם '''הדבקה לטנטית''' (חבויה)- כלומר מטופלים שנחשפו לחיידק השחפת אולם לא פיתחו מחלה. מצב זה קרוי Latent Tuberculosis Infection ויש לטפל בו כדי להפחית את הסיכוי לפתח מחלה. קיימים מספר מרשמים המוצעים לאוכלוסייה זו, והם כוללים בין היתר:

 

הישנות השחפת שכיחה הרבה יותר בנשאי [[HIV]] הסובלים מ[[אנמיה מחוסר ברזל|חוסר ברזל]] ב[[פלזמה (דם)|פלזמה]] מאשר בנשאי HIV שרמת הברזל בדמם תקינה, ושיעור התמותה שלהם גבוה יותר באופן מובהק.{{הערה|1=[http://www.plosone.org/article/info%3Adoi%2F10.1371%2Fjournal.pone.0037350 PLOS ONE: Iron Status Predicts Treatment Failure and Mortality in Tuberculosis Patients: A Prospective Cohort Study from Dar es Salaam, Tanzania]{{כותרת קישור נוצרה על ידי בוט}}}} לכן מומלץ לנשאי HIV הסובלים מחוסר ברזל ונדבקו בשחפת ליטול תוספי ברזל מתאימים.

 

==ראו גם==

 

== קישורים חיצוניים ==

{{מיזמים|ויקימילון=שחפת}}

 

==הערות שוליים==