חיל רגלים ממוכן – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: לעיתים
צבא 89 (שיחה | תרומות)
הבדלה בין המונח בצה"ל לבצבאות אחרים
שורה 5:
ב[[שנות ה-50 של המאה ה-20|שנות ה-50]] היו ב[[צה"ל]] יחידות [[מילואים]] שנועד לשמש כיחידות [[חרמ"ש]] אך בשל מחסור ב[[זחל"ם|זחל"מים]] נאלצו להסתפק ב[[קומנדקר]]ים או "[[משאית|משאיות]] [[6X6|סיקס]]". יחידות אלה נקראו בתחילה [[חרמ"ן]] (חיל רגלים ממונע), אך במשך הזמן הוחלף כינויין לחיל רגלים ממוכן.
 
כיום, למעשה, לא קיימות בצה"ל יחידות חיל רגלים שאינן מצוידות בכלי רכב כלשהם, ולכן כל יחידת חי"ר היא חי"ר ממוכן בפועל. עם זאת, המונח "חי"ר ממוכן" משמש בצה"ל רק כשהחי"ר נלחם כשהוא רכוב, ובכל מקרה אחר (לדוגמה, כניסת כוחות חי"ר רגלית ל[[דרום לבנון]] במהלך [[מלחמת לבנון השנייה]] או ל[[רצועת עזה]] במהלך [[מבצע עופרת יצוקה]]) ממשיכים להשתמש בצה"ל במונח "חי"ר".
 
== חי"ר ממוכן בהשוואה לחי"ר מסוגים אחרים ==
שורה 60:
נגמ"שים ונגמ"שי לחימה רבים המפותחים כיום מיועדים לכוחות פריסה מהירה ולכן אפשר להובילם בדרך אוויר באמצעות מטוסי-תובלה. לכן נעשה מאמץ להפחית במשקלם בדרכים שונות, למשל על ידי הצטיידות בנגמ"שים אופניים כתחליף לציי הנגמ"שים הזחליליים המתיישנים (לדוגמה צבא ארצות הברית המצטייד בנגמ"ש ה[[סטרייקר]] ואף מקים "חטיבות סטרייקר"), או ציודם ב[[הנעה חשמלית]]. עם זאת, ברור שאיומים על כוחות חי"ר כמו אלה שצבאות מערביים נתקלו בהם ב[[מלחמת עיראק]], [[מלחמת לבנון השנייה]] ועימותים אחרים לא מאפשרים את תנועתו של חי"ר ללא רמת מיגון גבוהה. הפתרון לכך הוא תוספת שריון קבוע או מודולרי (שיכול להיות מורכב על הכלי בשטח — ועל ידי כך משיג לכוח הנפרס שרידות לצד גמישות אסטרטגית), או פיתוח [[מערכות הגנה אקטיביות]].
 
==== המצב בצה"ל ====
את המגמה הזו של מיכון החי"ר מוביל [[צה"ל]]: [[נגמ"שים כבדים בצה"ל|נגמ"ש כבד]] (בראשי תיבות: נגמ"כ), המיוצר מ[[תובה|תובות]] מוסבות של טנק, הוא למעשה נגמ"ש ממוגן-היטב המיועד להעניק הגנה מרבית ככל הניתן לצוותי חי"ר הלוחם מתוכו. עקב הצורך במיגון כבד יותר מזה שמספק נגמ"ש ה-M-113 (המשמש את צה"ל מתחילת [[שנות ה-70 של המאה ה-20]] — בערך מתקופת [[מלחמת יום הכיפורים]]), ובעיקר במהלך הפעילות ב[[רצועת הביטחון]] ב[[דרום לבנון]], פותחו בישראל נגמ"שים מתובת טנק [[צנטוריון]]. הטנק ידוע בכינויו הצה"לי "שוט", ולכן הנגמ"ש כונה "[[נגמשו"ט]]" ("נגמ"ש שוט"), וגרסאותיו המשודרגות נקראו "[[נגמחו"ן]]" ("נגמ"ש ממוגן גחון") ו"[[נקפדון]]" (נוסף לגרסאות ייעודיות — "[[פומ"ה]]" המשמשת את [[חיל ההנדסה הישראלי]] ו"[[נגמפו"פ]]" המשמש את [[חיל מודיעין השדה]]). נגמ"ש כבד אחר שהוסב בצה"ל מתובת טנקי [[T-55]] שנלקחו שלל (המכונים בצה"ל "[[טירן (טנק)|טירן]]") הוא ה[[אכזרית]]. הנגמ"שים הכבדים של צה"ל נחלו הצלחה רבה ושיריונם הכבד נחשב לאפקטיבי ביותר כנגד [[רקטה נגד טנקים|רקטות נגד טנקים]] דוגמת ה-[[RPG-7]].
 
הבעיה באמצעים מוסבים כאלה היא שאינם [[נגמ"ש לחימה|נגמ"שי לחימה]] ייעודיים, ולכן בדרך-כלל מסוגלים להוביל מספר קטן של לוחמים יחסית לכלי רכב שתוכננו לכך מראש. כמו כן, קיים קושי [[לוגיסטיקה|לוגיסטי]] באחזקתם של כלי רכב אלו, בשל מחסור בחלפים. לכן, פותח נגמ"ש ה[[נגמ"ש מרכבה|נמ"ר]] ("נגמ"ש מרכבה"), בתחילה מתובות טנק [[מרכבה סימן 1]] מוסבות ומאוחר יותר תוכנן ויוצר מחדש על-בסיס תובות [[מרכבה סימן 4]]. במקור פותח הנמ"ר בתצורת [[טנק חילוץ]] על-מנת להוביל את ה[[חוליה טכנית|חוליות הטכניות]], אולם בהמשך פותחה גרסה לנשיאת חי"ר (12 לוחמים, עם עמדת [[קטלנית (אמצעי לחימה)|קטלנית]] החמושה ב[[M2 בראונינג|מק"כ 0.5]] או ב[[מקל"ר]] 40 מ"מ) ואף גרסה להובלת פצועים ("נמ"רבולנס").
שורה 70 ⟵ 71:
על אף שבתחילת מלחמת העולם השנייה רבים מהצבאות המעורבים כללו מרכיב חי"ר ממוכן כחלק מהעוצבות המשוריינות, מרכיב זה תפס חלק הולך וגדל במהלך המלחמה. אולם היה זה לקח שנלמד מחדש בתקופה שלאחר המלחמה: לאחר ש[[צה"ל]] השיג הצלחות מזהירות בהתקפות שביצעו עוצבות טנקים כבדות במהלך [[מלחמת ששת הימים]] ([[1967]]), הוא נתקל במענה-הנגד של צבאות ערב במהלך קרבות הבלימה בתחילת [[מלחמת יום הכיפורים]] ([[1973]]) — מענה שהתבסס לא על תגבורן של עוצבות הטנקים, אלא על תגבורם והרווייתם של כוחות החי"ר בנשק נגד טנקים דוגמת ה[[סאגר]]. הלקח נלמד עוד לפני שהמלחמה הסתיימה — יחידות [[חטיבת הצנחנים|צנחנים]] צוידו בנגמ"שי M-113 שבהם לא נסעו מעולם עד אז.
 
=== חי"ר משורין בצה"ל ===
כיום [[גדוד]]י השריון הצה"ליים כוללים מרכיב קבוע של פלוגת חרמ"ש (בשמה הרשמי: "פלוגת חרמ"ש וסיוע", הכוללת גם מחלקת [[מרגמה|מרגמות]] ומחלקת [[סיור]]), וכל חטיבת חי"ר צה"לית מאומנת בלחימה רכובה על כלי-רכב מסוים בהתאם לייעודה (הצנחנים מאומנים בלחימה מעל רכב קל – ה[[HMMWV|האמר]], [[חטיבת גולני]] מאומנת בלחימה מעל [[נגמ"שים כבדים בצה"ל|נגמ"ש כבד]] – ה[[נגמ"ש מרכבה|נמ"ר]], [[חטיבת גבעתי]] מעל [[אכזרית]] ו[[חטיבת הנח"ל]] בלחימה מעל ה-M-113, הידוע בצה"ל בכינוי "ברדלס" או "זלדה").