פלישת גרמניה הנאצית לפולין – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שיניתי את התוצאה של המערכה מ"ניצחון מוחלט של גרמניה וברית המועצות" ל"ניצחון גרמני וסובייטי מוחלט" |
מ ניסוח, קו מפריד בטווח מספרים |
||
שורה 1:
{{להשלים|כל הערך=כן|נושא=מדינות אירופה}}
{{סכסוך צבאי
| מערכה = [[הזירה האירופית
| מלחמה = [[מלחמת העולם השנייה]]
| תמונה = [[קובץ:Zniszczenia1939 0.jpg|250px]]
שורה 7:
| תאריך התחלה = [[1 בספטמבר]] [[1939]]
| תאריך סיום = [[6 באוקטובר]] [[1939]]
| קרב לפני =
| קרב אחרי =
| מקום = [[פולין]]
| תוצאה = ניצחון גרמני וסובייטי
| טריטוריות =
| עילה =
| קואורדינטות =
| צד ראשון = {{דגל|פולין||+}}
| ראש מדינה ראשון =
| מפקד ראשון = {{דגל|פולין}} [[אדוארד רידז שמיגלי]]
| כוח ראשון = 39 דיוויזיות{{ש}} 16 בריגדות{{ש}}4,300 תותחים{{ש}}880 טנקים{{ש}}400 מטוסים{{ש}} '''סה"כ:{{ש}}950,000 חיילים'''
| צד ראשון-אבידות = 66,000 הרוגים {{ש}} 133,700 פצועים {{ש}} 694,000 שבויים
| צד שני = {{דגל|גרמניה הנאצית}} [[גרמניה הנאצית|גרמניה]] {{ש}} {{דגל|ברית המועצות||+}} {{ש}} {{דגל|סלובקיה||+}}
| ראש מדינה שני =
| מפקד שני = {{דגל|גרמניה הנאצית}} [[פדור פון בוק]] <small>(קבוצת ארמיות צפון)</small>{{ש}} {{דגל|גרמניה הנאצית}} [[גרד פון רונדשטט]] <small>(קבוצת ארמיות דרום)</small>{{ש}} {{דגל|ברית המועצות}} [[מיכאיל קובליוב]] <small>(החזית הבלארוסית)</small>{{ש}} {{דגל|ברית המועצות}} [[סמיון טימושנקו]] <small>(החזית האוקראינית)</small>{{ש}} {{דגל|סלובקיה}} [[פרדיננד צ'טלוש]] <small>(מחנה ברנולאק)</small>
| כוח שני = גרמניה:{{ש}} 56 דיוויזיות {{ש}} 4בריגדות {{ש}} 10,000 תותחים {{ש}} 2,700 טנקים {{ש}} 1,300 מטוסים {{ש}} ברית המועצות:{{ש}} 33+ דיוויזיות {{ש}} 11+ בריגדות{{ש}}סלובקיה: {{ש}} 3 דיוויזיות {{ש}} סה"כ: {{ש}} 1,800,000 גרמנים {{ש}} +800,000 סוביטים {{ש}} 50,000 סלובקים {{ש}} '''סה"כ כולל: {{ש}} +2,650,000 חיילים'''
| צד שני-אבידות = 16,343 הרוגים {{ש}} 27,280 פצועים {{ש}} 320 נעדרים
| הערות =
| מפה =
| שם = המערכה בפולין
}}
'''המערכה בפולין''' (ב[[פולנית]]: '''Wojna obronna 1939 roku''', ובתרגום ל[[עברית]]: "מלחמת ההגנה של 1939"; ב[[גרמנית]]: '''Polenfeldzug''', ובתרגום לעברית: "ה[[מערכה (צבא)|מערכה]] בפולין") כללה פלישתן של [[גרמניה הנאצית]] ו[[ברית המועצות]] ל[[פולין]] בתחילת [[מלחמת העולם השנייה]].
המתקפה החלה ב-[[1 בספטמבר]] [[1939]], שבוע בלבד לאחר החתימה על [[הסכם ריבנטרופ מולוטוב|הסכם ריבנטרופ-מולוטוב]], והסתיימה ב-[[6 באוקטובר]] 1939 לאחר שגרמניה וברית המועצות כבשו למעשה את כל פולין. מערכה זו הייתה יריית הפתיחה של [[הזירה האירופאית
בעקבות תרמית [[ההתקפה על תחנת הרדיו בגלייביץ]] פלשו כוחות גרמניים לפולין מצפון מדרום וממערב. מאחר שהצבא הפולני לא יכול היה להגן על גבולותיה הארוכים של פולין הוא נאלץ לסגת מזרחה. הפולנים ניהלו מלחמת השהייה נואשת בתקווה לעכב את הגרמנים עד בוא העזרה מבעלות הברית אך זו לא באה. אחרי התבוסה הפולנית ב[[קרב על בזורה]] (Battle of Bzura) הרוויחו הגרמנים יתרון ניכר ועקב כך הצבא הפולני נסוג מדרום מזרח פולין. ב-[[17 בספטמבר]] 1939 פלש [[הצבא האדום]] לחלקה המזרחי של פולין. הסובייטים פעלו בשיתוף פעולה עם הנאצים, תוך מילוי חלקם בחלק הסודי של הסכם ריבנטרופ-מולוטוב (חלוקת אירופה לאזורים בשליטה סובייטית ובשליטה גרמנית). דבר זה הבטיח להיטלר את החזית המזרחית ואיפשר לו להפנות את כוחותיו לעבר המערב ללא חשש ממתקפה רוסית במזרח. הממשלה והפיקוד הפולני העליון הבינו שההגנה על פולין נכשלה והורו לחיילים להתפנות ל[[רומניה]] הנייטרלית.
בתחילת [[אוקטובר]] גרמניה וברית המועצות השתלטו למעשה על כל פולין. הממשלה הפולנית (שמעולם לא נכנעה) יחד עם שאריות הצבא וחיל האוויר שלה התפנו לרומניה והונגריה השכנות. לאחר מכן רבים מהם הצטרפו לצבא הפולני בצרפת, ב[[סוריה]] ובבריטניה.
במהלך [[מבצע ברברוסה]] הגרמנים כבשו את השטחים הפולניים שהיו בשליטת הרוסים, והרוסים כבשו אותם בחזרה בשנת [[1944]]. במהלך המלחמה נהרגו יותר מ-15% מאוכלוסיית פולין.
המערכה בפולין סימנה את קיצה של [[היסטוריה של פולין: הרפובליקה השנייה|הרפובליקה השנייה של פולין]] ותחילת מלחמת העולם השנייה.
שורה 46:
למרות ההסכם פעלה גרמניה להשיג את מטרות ההתפשטות שלה. ב-[[1933]] פרשה מ[[ועדת פירוק החימוש|וועדת פירוק החימוש]] ומחבר הלאומים. ב-[[1935]] הכריז היטלר כי מבחינתו [[חוזה ורסאי]] מבוטל וגרמניה תחזור להתחמש ולהגדיל את צבאה. במרץ [[1938]] אוחדה [[אוסטריה]] עם גרמניה ב[[אנשלוס]]. בעקבות [[ועידת מינכן]] סופח חבל ה[[סודטים]] ב[[צ'כיה]] לגרמניה ובמרץ [[1939]] סופחה שאר צ'כיה לגרמניה. בשלב זה פנתה גרמניה לכיוון פולין. באוקטובר 1938 החלו הגרמנים להעלות דרישות תוקפניות חוזרות ונשנות לקבל לידיהם את "[[המסדרון הפולני]]" ואת [[העיר החופשית דנציג|דנציג]]. ביקורו של [[יואכים פון ריבנטרופ]], שר החוץ הגרמני, בוורשה בינואר 1939 לא הביא לפתרון המשבר. ב-[[31 במרץ]] הכריזה בריטניה על ערבותה לגבולות פולין, ו[[יוזף בק]] ביקר ב[[לונדון]]. בעקבות הביקור ביטל [[היטלר]] ב-[[28 באפריל]] 1939 את חוזה אי ההתקפה הגרמני פולני, שנחתם ב-[[1934]].
[[קובץ:MolotovRibbentropStalin.jpg|250px|שמאל|ממוזער|שר החוץ הרוסי [[ויאצ'סלב מולוטוב]] חותם על [[הסכם ריבנטרופ-מולוטוב]]. מאחוריו עומדים שר החוץ הגרמני [[יואכים פון ריבנטרופ]] (צד שמאל) ו[[יוסיף סטלין]] (מימין).]]
באוגוסט [[1939]] נחתם חוזה אי-התקפה בין רוסיה לגרמניה, שכונה "[[הסכם ריבנטרופ מולוטוב|הסכם ריבנטרופ-מולוטוב]]". ההסכם קבע בסעיף סודי כי עם פרוץ המלחמה יחולקו שטחים בין רוסיה לגרמניה: רוסיה תקבל את [[פינלנד]], [[המדינות הבלטיות]], מזרח פולין וחלק מ[[רומניה]] וגרמניה תקבל את מערב פולין.
שורה 83:
ב-[[1 בספטמבר]] [[1939]] פלש צבא [[גרמניה הנאצית]] ל[[פולין]] ללא כל [[הכרזת מלחמה]]. הגרמנים פתחו את המערכה בהפצצה אווירית על שדות התעופה וצומתי תחבורה חשובים בפולין. ההפצצות הגרמניות שיבשו את דרכי הקשר הפולניים במטרה למנוע מצבא פולין אפשרות תנועה. לאחר ההפצצה האווירית בוצעה התקפת שריון מסיבית, ולאחר מכן התקפה של חיל הרגלים הגרמני שכיתר את האויב וגרם לו לאבדות קשות. כל פעולת התנגדות שבאה מצד הפולנים נתקלה בהפצצה אווירית גרמנית שגרמה להרס בעיר ובסביבותיה.
הכוחות הפולנים התנגדו לפלישה הגרמנית בכל כוחם, אך מלכתחילה היה מצבם האסטרטגי חמור, שכן [[גרמניה]] ו[[צ'כוסלובקיה]] שהייתה ל[[פרוטקטורט]] גרמני לאחר [[הסכם מינכן]] הקיפו את המדינה משלושה עברים. פולין הייתה הזירה הראשונה בה השתמשו הגרמנים ב[[מלחמת בזק]] (בליצקריג) – התקדמות מהירה של ארמיות משורינות, ושימוש במפציצי צלילה על מנת לשבור את קו ההגנה של האויב, להתקדם אל עורפו, לכתר את כוחותיו ולהשמידם במהירות. טקטיקה זו כללה אף מרכיב מובנה של הפצצות טרור על אוכלוסייה אזרחית. אל מול עוצבות ה[[טנק]]ים הגרמניות עמד הצבא הפולני המבוסס על עוצבות [[פרשים]]. הצבא הפולני וחיל האוויר הפולני לא היו ערוכים להתמודד כנגד הצבא הממוכן וההתקפי ביותר בעולם, המצויד במיטב המכשור המודרני. הגרמנים נהנו מעדיפות מספרית וטכנולוגית בים, באוויר וביבשה.
בניגוד לתעמולה הגרמנית, חיל האוויר הפולני לא הושמד על הקרקע. הטייסים הפולנים נלחמו בלופטוואפה הגרמני והסבו לו אבידות רבות בימים הראשונים למלחמה, אך הנחיתות המספרית והאיכותית נתנה את אותותיה ועד ה-14 בספטמבר פסקה ההתנגדות האווירית כמעט לגמרי. חלק מכוחות האוויר הפולנים הצליחו לברוח למדינות אחרות ונלחמו בגרמנים בהמשך המלחמה.
הממשלה הפולנית חזתה כי הגרמנים יתקיפו בכוח מוגבל, על מנת לכבוש את השטח השנוי במחלוקת באזור "המסדרון", ולאחר מכן ידרשו הפסקת אש. לאור תחזית זו ריכזו הפולנים את כוחותיהם לאורך הגבול המערבי, על מנת להגן על האזור התעשייתי העיקרי מסביב לערים [[פוזנן]], ו[[לודז']]. דבר זה איפשר לגרמנים פעולה ב[[תנועת מלקחיים]], עת חלק מן הכוחות פורצים מזרחה מ[[פומרניה]] וחלק מן הכוחות פורצים מערבה מ[[פרוסיה המזרחית]], ועד שהחליטו ראשי הצבא להסיג את החיילים אל קו הנהר [[ויסלה]] היה כבר מאוחר מדי. ב-[[14 בספטמבר]] הייתה העיר [[ורשה]] נתונה במצור. בתוך שבוע היה הצבא הפולני כלא היה. רובו הושמד בתנועת המלקחיים שסגרה עתה על ורשה, ואחרי היתר רדפו היחידות הממונעות הגרמניות. תנועת מלקחיים נוספת כיתרה את היחידות הפולניות שהצליחו להמלט מן הכיתור הראשון, דרומית ל[[ברסט ליטובסק]]. ב-[[17 בספטמבר]] עדיין היו חיילים בודדים שגילו התנגדות בתוך כיסי הכיתור, אך ההתנגדות הפולנית המאורגנת הייתה כלא הייתה, וממשלת פולין נמלטה אל הגבול ה[[רומניה|רומני]].
| |||