הלוגן – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 5:
היסודות ההלוגנים הם: [[פלואור]], [[כלור]], [[ברום]], [[יוד]] ו[[אסטטין]]. צורת היסוד של הלוגנים טהורים היא [[מולקולה דו-אטומית]]. בטבע מופיעים ההלוגנים ב[[תרכובת|תרכובות]] רבות, ולא ניתן למצוא אותם בצורתם הטהורה בשל פעילותם הכימית הגבוהה. כאשר הלוגן בא במגע עם [[מתכת]], נוצר [[מלח (כימיה)|מלח]].
 
להלוגנים יש שבעה [[אלקטרון|אלקטרונים]] ב[[רמת אנרגיה|רמת האנרגיה]] החיצונית (7 אלקטרוני ערכיות); דבר זה גורם להלוגנים להיות פעילים במיוחד, ולהגיב בעוצמה עם חומרים רבים. פלואור, בנוסף, הוא היסוד ה[[אלקטרושליליות|אלקטרושלילי]] ביותר בכל הטבלה המחזורית; גם עובדה זו אחראית לכך שזהו אחד היסודות הפעילים ביותר.עבאטגואטוגאואכטוחאהטןהאןלחחי
 
ב[[שפה|שפות]] רבות קיימת תבנית מסוימת לשמות ההלוגנים, דבר המעיד על הקשר ההדוק ביניהם. ב[[אנגלית]], למשל, מסתיימים כל שמות ההלוגנים ב-'''ine''': כלור נכתב Chlorine, פלואור - Fluorine וכן הלאה.