פיקולו – הבדלי גרסאות

'''פיקולו''' (מ[[איטלקית]]'''Piccolo''', "קטן"; על אף שבאיטלקית מודרנית נקרא '''ottavino''') הוא סוג קטן של [[חליל צד]] העשוי מ[[מתכת]] או מ[[עץ]] [[הובנה]], ואורכו כמחצית מאורכו של החליל הרגיל. צורת הנגינה בפיקולו שונה במעט מצורת הנגינה בחליל. ההבדל העיקרי בינו לבין חליל הצד מתבטא במנעד הצלילים: הפיקולו מסוגל להגיע לצלילים גבוהים יותר ב[[אוקטבה]] מאלה של החליל, וכן צלילו הנמוך של הפיקולו גבוה בכ[[אוקטבה]] מצלילו של חליל הצד. היות שצליליו של הפיקולו גבוהים מצלילי החליל מהחליל, הם מבריקים וחזקים יותר ומשמשים ב[[תזמור]] על מנת להכפיל את צלילי ה[[כינור]]ות. משום שקולו של כלי זה חזק ביחס לחליל, יש רק פיקולו אחד או שניים ב[[תזמורת סימפונית]] רגילה, ואילו חלילי צד יש לרוב שניים ויותר (בתזמורת סימפונית המנגנת יצירות ספציפיות כמו "פולחן האביב" מאת [[סטרווינסקי]] מנגנים שני פיקולו וארבעה חלילי צד).

הפיקולו, שבתחילה היה ללא מנענעיםמנגנון לחצנים, התפתח מחליל שהשימוש הנפוץ בו היה בצעדה יחד עם [[תוף]] מצעדים ב[[הקרנבל של באזל|קרנבל של באזל]], ששורשיו ב[[המאה ה-16|מאה ה-16]]. [[אנטוניו ויוואלדי]] חיבר כבר ב[[המאה ה-17|מאה ה-17]] [[קונצ'רטו|קונצ'רטי]] (RV 443, 445) ל"חליל קטן" (''flautino''; [[חלילית]] [[סופרן]] מתקופת [[בארוק]]) המותאמים לנגינה בפיקולו התזמורתי המודרני.{{הערה|[https://www.allmusic.com/composition/piccolo-flautino-concerto-for-piccolo-or-recorder-flute-strings-continuo-in-c-major-rv-443-mc0002357485 Piccolo (Flautino) Concerto, for piccolo (or recorder/flute), strings & continuo in C major, RV 443], [[Allmusic]]}} מלחיני [[מוזיקה קלאסית]] כגון [[פראנץ אנטון הופמייסטר]], [[מיכאל היידן]] ו[[פרנץ קסאפר זיסמאייר]] כתבו תפקידים לפיקולו ביצירות סימפוניות מן [[המאה ה-18|מאה ה-18]]. אולם לא [[וולפגנג אמדאוס מוצרט]] ולא [[יוזף היידן]] עשו כן ולכן רבים סבורים כי הפיקולו נעדר מן הרפרטואר הסימפוני שלפני [[לודוויג ואן בטהובן]] (ששילב פיקולו בתזמור החל מן [[הסימפוניה החמישית של בטהובן|הסימפוניה החמישית]]). עם זאת, מוצארט שילב פיקולו בתזמור האופרה [[אידומניאו]] ([[1781]]) ככלי ייחודי המופיע רק בתמונת הסערה במערכה השנייה. [[ז'אן-פיליפ ראמו]] שילב פיקולו בתזמורי אופרות שחיבר.