פתיחת התפריט הראשי

שינויים

אין תקציר עריכה
ה[[נו"ב|נודע ביהודה]]<ref>כו ד"ה ועכ"פ.</ref> כתב שכן דעת רוב הפוסקים. כך כתבו [[גרש"ק|רבי שלמה קלוגר]]<ref>שו"ת אלף לך שלמה יו"ד, קמו.</ref>, [[ערוך השולחן]]<ref>יורה דעה, צט, כז.</ref>, ו[[תורת חסד]] (או"ח, כח, ח). הרב פפויפר<ref>קיצוש"ע תערובות, ח, א הערה 3.</ref> כתב שנראה שזו מסקנת רבותינו האחרונים.
כך פסק ה[[החת"ם סופר|חת"ס]]<ref>חו"מ כב ד"ה אמנם אע"ג. עיינו בדבריו על או"ח, קכט ד"ה ומ"ש פמ"ג וביו"ד שיט סוף ד"ה ועתה אחזה.</ref> אך הוסיף והסביר שנחלקו דווקא בתערובת לח בלח, אבל בתערובת יבש ביבש לכולי עלמא נחשב האיסור לאיסור דאורייתא<ref>מכיוון שבביטול איסור בתערובת לח בלח הוי כמבער איסור מהעולם, מה שאין כן בביטול יבש ביבש.</ref>. כך כתבו גם ה[[מהר"ץ חיות|מהרי"ץ חיות]]<ref>על {{תלמוד בבלי|יומא|סז|ב}}.</ref> ה[[נו"ב]]<ref>מה ד"ה שלישית. הובא בפת"ש יו"ד צט ג להלכה.</ref> ו[[ערוך השולחן|ערוה"ש]] (צט כז).
 
== כמות ההיתר המבטלת איסור ==
נחלקו האם שעת ידיעת התערבות האיסור בהיתר משפיעה על דין התערובת בגלל דין חתיכה נעשית נבילה. לדוגמא: חתיכה הבלועה מאיסור שאין בה ששים כנגדו, וקודם שנודע לו שנאסרה נפלה לתבשיל שיש בו ששים נגד האיסור אך לא נגד כל החתיכה. וכן חתיכת איסור שנפלה לתבשיל שאין בו ששים נגדה, והוסיף בשוגג היתר כך שכעת יש ששים נגדה.
 
לפי [[איסור והיתר הארוך|או"ה]] (לז ה יד) הכל תלוי בידיעת התערובת: אין אומרים חנ"נ אם לא נודעה התערובת, ואם נודעה התערובת צריך שישים בהיתר הנוסף כנגד כל התערובת גם במקום שלא שייך חנ"נ.
 
רמ"א (צט ה) הביאו בלשון י"א. ערוה"ש (ה) הסביר שרמ"א הביאו משום שחשש לדבריו לחומרא במקרה שנודעה התערובת שצריך פי ששים נגד כולה אף בתערובת שאין בה חנ"נ, אבל ודאי רמ"א לא סובר כמותו להקל כך שאם לא נודעה התערובת לא אמרינן חנ"נ.
 
ש"ך (טו) כתב שאין הלכה כלל כאו"ה, דשום פוסק לא חילק כך. וכ"פ '''יד יהודה''' (בפי' הארוך כא) וחוו"ד (חידושים יג) ועוד.
 
חכ"א (מד י) הוסיף שניתן להקל בש"א במקום הפס"מ וסעודת מצוה יחד, שאם הוסיף היתר לתערובת קודם שנודע שנפל בה איסור, מצטרף היתר זה להיתר שבתערובת לששים כנגד האיסור).
 
מנחת יעקב (פה לח) הוסיף שבתערובת לח בלח בש"א אפשר להקל לכתחילה כשהוסיף היתר קודם שנודעה התערובת.
 
==פרטי דינים==