קו בר-לב – הבדלי גרסאות

לצד שתי התפיסות ההגנתיות הנוגדות באשר לבניית קו ההגנה בתעלה (הגישה הנייחת של בר לב, [[ישעיהו גביש]] ו[[אברהם אדן]] והגישה הניידת של [[ישראל טל]] ו[[אריאל שרון]]), הייתה קיימת גם תפיסת הגנה שלישית של [[שמואל גונן|שמואל גונן (גורודיש)]], שיושמה בפועל כשילוב של שתי הגישות הראשונות{{מקור}}. גונן התמנה ב-[[15 ביולי]] [[1973]] ל[[אלוף פיקוד הדרום]] ויזם רעיון חדש אותו הוא הגה עוד קודם לכן: ליצור לאורך [[תעלת סואץ|התעלה]] סוללות שמתחילות בתעלה וממשיכות מזרחה, כ-5־65–6 ק"מ לתוך עומק [[סיני]] בצד הישראלי, בצורת משולשים שכונו "סנפירים"{{הערה|שם=גבעתי|1=[[משה גבעתי (היסטוריון)]], [http://www.himush.co.il/?section=297 בפרק: "מש"א 7100 במלחמת יום הכיפורים"], "בידיהם חושלה הפלדה - סיפורו של מרכז השיקום ואחזקה 7100 1948 - 1996, הוצאת משרד הביטחון, 1997}}. לפי תפיסה זו, [[טנק]]ים יתפסו את קודקודי ה-W וכל כוח אויב שייכנס אל תוך המשולשים שה-W יוצרת ייכנס למעין שטח הריגה שבו הטנקים של צה"ל, המוצבים בעמדות מוגנות על הסוללות, ישמידו אותו{{הערה|שם=גבעתי2|1=משה גבעתי, [http://maarachot.idf.il/PDF/FILES/9/110279.pdf דבקות במשימה - עד היכן?], "[[מערכות]]", עמ' 43}}.