הרפובליקה הצרפתית הרביעית – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ קישורים פנימיים
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: \1אספ\2
שורה 56:
[[שארל דה גול]] עמד בראש הממשלה הזמנית בין [[1944]] ל-[[1946]], ובשלב זה נבחנו הצעות לחוקה חדשה שתועמד ל[[משאל עם]]. דה גול תמך ב[[משטר נשיאותי]] והתנגד ל"משטר המפלגות". כאשר התברר לו כי הוויכוח התחוקתי נוטה כנגדו, החליט כי לא יוכל לשמש בכל תפקיד במסגרת החדשה המתגבשת ובמילותיו "בטוח הייתי שאם אשאר בתוך המשטר הקם והולך לא אוכל להכתיר את השקפותי בניצחון אף לא להחזיק בהן".{{הערה|שארל דה גול, '''המאבק לחרות''', כרך שלישי "עם נושע", הוצאת עם הספר, תשי"ח, עמ' 285}} בינואר 1946 הודיע על פרישתו, והוחלף ב[[פליקס גואן]], איש [[המפלגה הסוציאליסטית הצרפתית]]. בסופו של דבר תמכו רק הסוציאליסטים ו[[המפלגה הקומוניסטית של צרפת|הקומוניסטים]] בחוקה המוצעת, שהייתה מבוססת על ממשלה הנסמכת על בית אחד, הבוחר בראש ממשלה על בסיס סיעתי. במשאל עם שהתקיים ב-[[5 במאי]] 1946 נדחתה ההצעה ברוב קטן.{{הערה|חיים מסינג, '''אנציקלופדיה היסטורית של מדינות העולם''', הוצאת עמיחי, 1966, עמ' 936.}}
 
ביוני [[1946]] נבחרה אספה לאומית חדשה, בה הייתה הסיעה הדומיננטית סיעת ה-MRP, [[התנועה הרפובליקנית העממית]], מפלגה נוצרית דמוקרטית בעלת נטייה קתולית, כאשר ל"ברית שלוש המפלגות" של הקתולים, הסוציאליסטים והקומוניסטים רוב מוחלט, כשהם דוחקים אל הצד גורמים רדיקלים ושמרנים. [[ז'ורז' בידו]], ראש הממשלה החדש, הביא לעיבוד חוקה חדשה, שהייתה דומה מאוד לחוקת הרפובליקה השלישית, והתבססה על פרלמנט בן שני בתים, בו עיקר הכוח הפוליטי נמצא בידי "נשיא האסיפההאספה" (הוא ראש הממשלה) ולצידו מכהן [[נשיא צרפת|נשיא]] בעל סמכויות סמליות בעיקרן. החוקה התקבלה ברוב קטן במשאל עם שנערך ב-[[13 באוקטובר]] 1946. האסיפההאספה הלאומית החדשה, שנבחרה ב-[[10 בנובמבר]] 1946, הביאה להמשך שליטת ברית שלוש המפלגות - הקתולים, הקומוניסטים והסוציאליסטים, שביחד זכו לרוב מוחלט, ודחקו אל הצד גורמים רדיקלים ושמרנים. בין דצמבר 1946 לינואר [[1947]] כיהן [[לאון בלום]] כראש ממשלה לתקופה קצרה. לאחר הבחירות לנשיאות נבחר [[וינסן אוריו]] לנשיא הרפובליקה, ובלום התפטר ופינה את מקומו ל[[פול רמדייה]] שכיהן כראש הממשלה הראשון של הרפובליקה הרביעית.
 
==כישלון הניסיון הפרלמנטרי ברפובליקה הרביעית==
 
כוונת מנסחי החוקה הייתה ליצור מערכת חוקתית רציונלית, שבה השרים יהיו אחראים כלפי גוף מחוקק, [[האספה הלאומית (צרפת)|האספה הלאומית]], אך ננקטו אמצעים לחיזוק כוחו של [[ראש ממשלת צרפת|נשיא האסיפההאספה]] שעמד בראש הקבינט. המטרה הייתה ליצור מעין פשרה בין המשטר הנשיאותי והמשטר הפרלמנטרי.
 
על פי החוקה נשיא המועצה היה ראש [[הרשות המבצעת]]. [[נשיא צרפת]] שנבחר על ידי הפרלמנט ו"מועצת הרפובליקה" שימש בתפקיד סמלי, ואישר את כהונת נשיא המועצה לאחר שזה נבחר בפרלמנט. נשיא המועצה היה היחיד שבכוחו לקרוא להצעת אמון לממשלה בפרלמנט, ואם רוב מוחלט של חברי הפרלמנט הצביע אי אמון, הייתה הממשלה מתפזרת.