שזור – הבדלי גרסאות

היישוב הוקם בשנת 1953 כ[[היאחזות נח"ל]], שאוזרחה בתחילת [[1954]]{{הערה|{{דבר||כפר עבודה בגליל דורש בית ספר|1954/11/12|00949}}}} על ידי עולים מ[[מרוקו]] והיה ל[[כפר עבודה]] של הקק"ל. בשנת 1956 הוא הועבר לטיפול של הסוכנות היהודית. באותה עת התגוררו בכפר עולים ממרוקו ועיראק וכמה משפחות מאיראן{{הערה|{{דבר|ישעיהו עשני|כפר עבודה בהרי צפת|1956/12/30|00300}}}}. עד ראשית 1960 עשרות משפחות עזבו את המושב{{הערה|{{מעריב|מנחם תלמי|משה דיין מנסה להציל|1960/02/16|00301}}}}. לאחר שמרבית התושבים עזבו את היישוב הגיעו למקום עולים מ[[עיראק]] ו[[איראן]]{{הערה|נראה זאת הסיבה ש-{{דבר||יישובים נשכחים בהרי הגליל|1978/02/03|01603}} מציין שהמושב הוקם בשנת 1960.}}. בשנות ה-70 היו במושב 55 משפחות ותיקות שקיבלו נחלות מתוך 2,250 הדונם של המושב. בשנים 1983-1986 הגיעו למושב 19 משפחות נוספות שבנו בו את בתיהם אולם לא קיבלו נחלות. עם זאת, בפני הרשויות הוצג מצג שבמושב יש 75 נחלות ואמצעי הייצור הנלווים אליהן חולקו בין המשפחות הותיקותהוותיקות ולא נמסרו למשפחות החדשות. בתחילת 2016 פסק בית המשפט המחוזי כי משפחות אלו אינם מתיישבי הרחבה כטענת האגודה השיתופית של המושב, אלא בעלי זכות לנחלה ועל המושב לתת להם נחלות{{הערה|ת"א 36302-07-11}}{{הערה|{{פס"ד עליון|קישור=16015320.z02|סוג=ע"א|עותר=שזור - מושב עובדים להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ|משיב=אמיר פרדון|ניתן ב=19 באפריל 2016}}}}. החלטה זאת נהפכה על ידי בית המשפט העליון שקבע שהשטח העודף יושב לרשות מקרקעי ישראל{{הערה|{{פס"ד עליון|קישור=14070190.W28|סוג=ע"א|עותר=שזור - מושב עובדים להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ|משיב=יעקב פרג'י|ניתן ב=16 במאי 2018}}}}. בשנת 1994 הועברו 297 דונם של המושב ל[[כרמיאל]] לצורך הקמת [[אזור תעשייה]].