מוחמד זיא אל-חאק – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
בוט סדר הפרקים (שיחה | תרומות) מ סדר תבניות בסוף הערך (בוט סדר הפרקים) |
Matanyabot (שיחה | תרומות) מ בוט החלפות: \1אספ\2, == שנותי\1 הראשונות == |
||
שורה 2:
'''מוחמד זיא-אל-חאק''' (ב[[אורדו]]: '''محمد ضياء الحق''', ב[[אנגלית]]: '''Muhammad Zia-ul-Haq'''; {{כ}}[[12 באוגוסט]] [[1924]] - [[17 באוגוסט]] [[1988]]) היה [[נשיא]] [[פקיסטן]] ושליטה הצבאי החל מחודש יולי 1977 ועד למותו באוגוסט 1988. זיא מונה למפקד הצבא בשנת 1976 והפך לשליטה של פקיסטן לאחר שב-[[5 ביולי]] [[1977]] הוביל הפיכה צבאית כנגד ראש הממשלה [[זולפיקר עלי בהוטו]]. לאחר שהפך לשליטה של המדינה, הכריז על משטר צבאי וביטל את החוקה. ההפיכה עצמה התבצעה כמעט ללא שפיכות דמים, אולם לאחר שעלה לשלטון העמיד זיא את בהוטו לדין והוא הוצא להורג. זיא שלט בפקיסטן במשך כשנה תחת משטר צבאי ובחודש ספטמבר 1978 נטל את סמכויות הנשיא. ב-17 באוגוסט [[1988]] נהרג זיא-אל-חאק יחד עם כמה מקציניו הבכירים, בחברת שגריר ארצות הברית לפקיסטן ארנולד לואיס רפאל, ב[[תאונת מטוס]] מסתורית שנסיבותיה נותרו עלומות. רבים ראו במותו, וגם במות שגריר ארצות הברית, רצח שתוכנן מראש.
== שנותיו הראשונות ==
זיא נולד בשנת 1924 בעיר [[ג'אלאנדר]] שבמדינת [[פנג'אב]] ב[[הודו]], והיה בן ל[[קאסטה]] האריאנית, אשר עיקר עיסוקם בחקלאות. הוא היה בנו השני מתוך חמישה ילדים, של מוחמד אכבר, אשר עבד ב[[דלהי]] וב[[שימלה]] בטרם חולקה הודו. את לימודיו החל בשימלה ואחר כך עבר ללמוד בסנט סטפאן קולג' בדלהי המהווה היום חלק מ[[אוניברסיטת דלהי]]. בשנת 1943 הוא הוסמך לקצונה בגדוד פרשים של הצבא הבריטי בהודו ושירת ב[[מלחמת העולם השנייה]]. לאחר שפקיסטן קיבלה את עצמאותה, הצטרף זיא כקצין בדרגת [[הצבא הבריטי#דרגות הקצונה בצבא הבריטי|מייג'ור]] לצבא הפקיסטני שנוסד. בין השנים 1962 - 1964 שהה בארצות הברית והשתלם במכללה לפיקוד של צבא ארצות הברית. במשך מלחמת סין-פקיסטן בשנת 1965, זיא פיקד על כוח טנקים. בין השנים 1967 - 1970 הוא שהה ב[[ממלכת ירדן]] כיועץ צבאי וכן הוביל כוח צבאי ירדני בעת אירועי [[ספטמבר השחור]]. ב-[[1 באפריל]] [[1976]] הוא מונה על ידי [[ראש ממשלת פקיסטן]], זולפיקר עלי בהוטו, לעמוד בראש צבא פקיסטן, אף שבמטה הכללי שרתו אותה עת מספר קצינים בכירים ממנו.
==מרי אזרחי והפיכה==
ככל שהתארכה כהונתו של בהוטו במשרת ראש הממשלה גברה הביקורת הציבורית על מנהיגותו, והאהדה אליו הלכה ופחתה. בהוטו סבל מאופוזיציה הולכת וגוברת
ב-[[8 בינואר]] [[1977]] מספר גדול של חברי אופוזיציה התאספו כדי ליצור את "הברית הפקיסטנית הלאומית" (PNA-Pakistan National Alliance). בהוטו קרא לבחירות חדשות
===דחיית הבחירות וקריאה להטלת אחריות ציבורית===
שורה 46:
===התיקון השמיני ובחירות 1985===
לאחר שהבטיח את נשיאותו במשאל עם, החליט זיא לקיים בחירות כלליות במדינה בחודש פברואר 1985. הוא קבע כי בחירות אלה יהיו על בסיס לא מפלגתי. בתגובה החליטו רוב מפלגות האופוזיציה להכריז חרם על הבחירות, למרות זאת תוצאות הבחירות הצביעו על כך כי רבים מן הנבחרים השתייכו למפלגה כזו או אחרת. זיא בחר מבין חברי בית הנבחרים את [[מוחמד חאן ג'ונג'ו]] כראש ממשלה. לרבים בחירתו של ג'ונג'ו, אדם פשוט וחסר יומרות, סימלה את רצונו של זיא למנות ראש ממשלת בובות. בטרם יעביר באופן רשמי את השלטון לידי הממשלה הנבחרת, דאג זיא לכך שהאסיפה הלאומית תאשר באופן רטרואקטיבי את כל הפעולות השלטוניות אותן ביצע זיא במשך שמונה שנות שלטונו עד לאותה עת, כולל ההפיכה בשנת 1977. כמו כן, דאג כי
===הפלישה הסובייטית לאפגניסטן===
שורה 76:
ככל שחלף הזמן מעת שנבחר, גברה התביעה בבית המחוקקים לקבלת עצמאות וסמכויות נוספות. בתחילת שנת 1988 התפשטו שמועות על קרע בין ראש הממשלה ג'ונג'ו לבין הנשיא זיא.
ב-[[29 במאי]] [[1988]] פיזר הנשיא זיא את
==מותו==
שורה 89:
==קישורים חיצוניים==
{{ויקישיתוף בשורה|שם=Category:Muhammad Zia-ul-Haq|תצוגה=מוחמד זיא-אל-חאק}}
* [http://www.youtube.com/watch?v=0UhyWJc3QYY קטע ראיון עם זיא-אל-חאק] של רשת BBC וכן קטע
* '''מלכודת המנגו''', ספרו של מוחמד חניף, המגולל סיפור [[תאוריית קשר|קונספירטיבי]] לגבי מותו של מוחמד זיא-אל-חאק
| |||