היסטוריה של תל אביב – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 105:
=== שנות השבעים ===
[[קובץ:Beit asia3.JPG|שמאל|ממוזער|250px|[[בית אסיה]] ו[[בית יבמ הישן]] שנבנו ב[[שדרות שאול המלך]] בשנות ה-70]]
בשנותב[[שנות השבעיםה-70 של המאה ה-20|שנות ה-70]] נמשכו והתעצמו המגמות שהחלו בעשור הקודם, של צמצום במספר התושבים במקביל לגידול במספר העסקים, הזדקנות התושבים, והתבלות התשתיות. למרות הצמצום באוכלוסיית העיר, מעמדה של העיר כמרכז הכלכלי של ישראל ושל המטרופולין התחזק. המע"ר התרחב לכיוון צפון מזרח - מ[[שדרות רוטשילד]] לכיוון [[רחוב קפלן]] ו[[שדרות שאול המלך]], והמשיך בתהליך ההתמחות, שעיקרו התמקדות בענפי עסקים ופיננסים לצד צמצום בעסקי המסחר והמלאכה. עסקים רבים התמקמו בדירות מגורים במרכז העיר. כתוצאה מתהליכים אלו הוחרפו עומסי התנועה והמחסור במקומות חניה, במיוחד בשעות היום.
 
כדי להתמודד עם תהליכים אלו, ולהימנע מאימוץ תדמית של עיר דועכת, החלה עיריית תל אביב להדגיש את מעמדה של תל אביב כמרכז תרבותי. מדיניות זו באה לידי ביטוי בהרחבת אירועי התרבות ואירועי החוצות, ובהגדלה משמעותית בתמיכה במוסדות תרבות. בעשור זה גם נחנכו בניין מוזיאון תל אביב החדש, בניין [[ספריית בית אריאלה]] החדש, הושלם שיפוץ תיאטרון הבימה, נפתח [[סינמטק תל אביב|הסינמטק]], ונוסדו מספר תיאטראות קטנים. תחום התרבות קיבל תאוצה במיוחד לאחר המהפך שחל בעקבות הבחירות לעירייה שהתקיימו ב-[[31 בדצמבר]] [[1973]], בהם שב הגוש האזרחי ([[המפלגה הליברלית]] במסגרת [[הליכוד]]), הפעם בהובלת [[שלמה להט]], להנהיג את העירייה.
שורה 115:
=== שנות השמונים ===
[[קובץ:Suzanne Dellal Centre5.jpg|ממוזער|שמאל|250px|מרכז סוזן דלל]]
בעשורב[[שנות זהה-80 של המאה ה-20|שנות ה-80]] נמשכו מגמות שהחלו בעשורים הקודמים, בהם מגמת הצמצום במספר התושבים, שהגיעה לשיאה בשנת [[1988]], אז חל המהפך במגמה. לצד מגמה זו נמשכו תהליכי התפשטות המע"ר צפון מערבהמזרחה ותהליכי ההתמחות. כן נמשך תהליך שבו התגבש דימוי העיר כמוקד התרבות המרכזי, וכעיר שמתפקדת בדומה לערים גדולות בעולם, למרות גודלה המצומצם ביחס אליהן. החל משנת [[1989]] מיתגה העירייה את העיר כ-"עיר ללא הפסקה", מיתוג שהשפיע מאוד על דימוי העיר כבירת חיי הלילה וכעיר הפועלת מסביב לשעון, בשונה משאר ערי ישראל באותה תקופה.
 
כדי למנוע ממרכז העיר להפוך למרכז עסקים ללא תושבים, הנטוש בלילות ומשמש כמוקד פשיעה, החליטה העירייה בראשית העשור לבצע פרויקט [[התחדשות עירונית|החייאה עירונית]] (כאזור מגורים) באזור [[לב תל אביב|לב העיר]]. פרויקט זה אמור היה לשמש מודל לשאר אזורי מרכז העיר. במסגרת הפרויקט עודדה העירייה שיפוץ מבנים, והסבתם מחדש ממשרדים לדירות מגורים. השימושים העסקיים שנדחקו מהמרכז עברו לרוב למגדלי משרדים שהוקמו באזורים אחרים, במיוחד ב[[מתחם הבורסה]] ב[[רמת גן]] (ואכן ביקורת רבה הוטחה בעיריית תל אביב שבעצם דחקה מתחום העיר עסקים רבים לטובת שכנתה, והפסידה הכנסות רבות). כן עודדה העירייה את הפעילות הקהילתית בשכונות לב העיר. בלט במיוחד פרויקט הפיכת [[רחוב שינקין]] מרחוב מסחרי מזדקן למרכז תרבות ארצי, שבו הצטרפה העירייה ליוזמת תושבי הרחוב. רחוב שינקין במידה רבה החליף בשלהי העשור את רחוב דיזנגוף השוקע כאחד מסמליה העיקריים של העיר ותרבותה.
 
[[קובץ:TelAviv-Beach1.jpg|ימין|ממוזער|200px250px|הטיילת וחוף הים]]
האוכלוסייה ששבה להתגורר בשכונות אלו הייתה בעיקר אוכלוסיית צעירים שהתגוררו בדירות שכורות, ותל אביב הפכה למוקד משיכה לרווקים צעירים מכל הארץ. עם זאת רק בעשור הבא חל גידול באוכלוסיית בעלי המשפחות והילדים במרכז העיר. כתוצאה מהצמצום הנמשך במספר התושבים, במיוחד של בעלי המשפחות, נסגרו בתי ספר וגני ילדים רבים. מאידך הוקמו בעשור זה בתי ספר מתמחים, דוגמת [[בית הספר לטבע]], [[בית הספר לאמנויות תל אביב|בית הספר לאומנויות]] ובתיו[[חינוך דמוקרטי|בתי ספר דמוקרטים]].
 
בעשור זה נפתחו לתנועה [[נתיבי איילון]], ולקראת סופו חצו את העיר מצפונה לדרומה, אולם בכךובכך תרמו גם להגברת הנגישות אל העיר., אך הדבר תרם להחרפת עומסי התנועה ובעיות החניה. גם הוספת חניונים רבים ברחבי העיר לא הועילה לצמצום בעיות אלו. כן מערכת הרכבות המשיכה בדעיכתה, ובשנת [[1983]] נסגר [[הקו הראשי של רכבת ישראל|הקו לנגב]] וזמן קצר אחר כך בוטל הקו לירושלים (שחודש ובוטל לפרקים בשנות התשעים). בעקבות ביטול הקווים הדרומיים נסגרה [[תחנת הרכבת תל אביב דרום]].
 
כמו כן בעשור זה הושם דגש על גינון. במסגרת זו שוקמו גנים רבים, במיוחד הגנים בין המבננים שהוקמו במסגרת [[תוכנית גדס]]. כן הושלם שיקום הטיילת המרכזית וחופי העיר, וחוף הים הפך שוב למקום בילוי מרכזי בהוויית העיר. ההשקעות הרבות בתחום התרבות ובאירועי חוצות בלטו בתקופה זו, במיוחד מופעי החינם שנערכו בפארק הירקון וקיום פסטיבלים רבים, חלקם ביוזמה פרטית. [[מרכז תרבותסוזן דלל]] נבנה ב[[נווה צדק]], [[מרכז סוזן דלל]], ובתקופות מסוימות פעל בו [[תיאטרון נוהנווה צדק]]. מספר [[בתי קולנוע בתל אביב|בתי הקולנוע]] החל להצטמצם, אך מנגד בתי קולנוע רבים פוצלו למספר אולמות קטנים. ב-1986 גם נשרף [[קולנוע מוגרבי]] שהיה אחד ממוסדות התרבות החשובים בעיר. מיזם נרחב של הצבת פסלי חוצות ברחובות העיר החל, כשכל יזם חויב לממן הצבת פסלים שעלותם נקבעה על פי אחוז מסוים מעלות הפרויקט. פרויקט שיקום השכונות (הפיזי והחברתי) נמשך בשכונות ספציפיות, אך בד בבד חל בשאר אזורי העיר צמצום בשירותי הרווחה, ונמשכו התבלות התשתיות.
 
===מלחמת המפרץ===
{{ערך מורחב|תל אביב במלחמת המפרץ}}
ב-[[17 בינואר]] [[1991]] נפתחה [[מלחמת המפרץ]] עם תקיפת כוחות הקואלציה את [[עיראק]] לאחר שזו פלשה ל[[כווית]]. במהלך המלחמה שיגר צבא עיראק 39 טילי [[סקאד]] לעבר [[ישראל]], ורובם כוונו אל תל אביב. העיר ספגה את שש הפגיעות הראשונות, ובשטחים פתוחים בדרומה ובצפונה הוצבו סוללות טילי [[MIM-104 פטריוט|פטריוט]] שניסו ליירט את טילי הסקאד. במהלך תקופה זו, עזבו את העיר רבים מתושביה באופן זמני, והשתכנו ביישובים רחוקים מן המרכז. אחרים יצאו את העיר מדי יום כדי לישון מחוץ לה, וגרמו לעומס כבד בכבישים היוצאים ממנה. שגרת היום והכלכלה העירונית נפגעו בתקפת המלחמה באורח קשה. אך סיומה של המלחמה ב[[פורים]], גרם להעצמת חגיגות החג, ותקופת המלחמה בעיר זכתה לאזכורים תרבותיים רבים כגון בספר [[שירת הסירנה]] ובסרט [[החברים של יאנה]] . חגיגות אלו העצימו את חזרתם של התושבים לתל אביב ואףוהאוכלוסייה האוכלוסייהאף גדלה משהייתה קודם לכן.
 
===שנות התשעים ואילך===
[[קובץ:Bus no 5 bombing.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אנדרטה לזכר הרוגי [[הפיגוע בקו 5]] ליד נקודת התרחשותו]]
[[קובץ:Azrli 14.JPG|שמאל|ממוזער|250px|[[נתיבי איילון]]]]
[[קובץ:Azrieli Towers Sept.2007.JPG|שמאל|ממוזער|250px|[[מגדלי עזריאלי]] - גורדי השחקים הגבוהים בעיר ואחד מסימניה המוכרים ביותר]]
החל מתחילת ב[[שנות ה-90 של המאה ה-20|שנות ה-90]] סבלה העיר ממספר [[פיגועי התאבדות בישראל|פיגועי התאבדות]] קטלניים, ובהם [[הפיגוע בקו 5]] (1994), [[הפיגוע בדיזנגוף סנטר]] (1996), ו[[הפיגוע בקפה אפרופו]] (1997) ו[[הפיגוע בדולפינריום]] (2001). פיגועים נוספים אירעו באוטובוס קו 4 ב[[רחוב אלנבי]] וב"[[פיגוע הירי בסי פוד מרקט|סי פוד מרקט]]" (שניהם בשנת 2002) וב[[שוק הכרמל]] (בשנת 2004). ב[[התחנה המרכזית הישנה של תל אביב#פיגועי התאבדות בתחנה|תחנה המרכזית הישנה של תל אביב]] וב[[נווה שאנן (תל אביב)|רחוב נווה שאנן]] אירעו בתקופה זו חמישה פיגועים שונים; וב[[טיילת תל אביב יפו|טיילת]] שניים (2003 ו-2005). באותה עת היה המורל בקרב תושבי העיר ירוד, תחושת הביטחון האישי נפגעה באורח קשה ורבים חשו בקו החזית.
 
בתחום התחבורה החריפו עומסי התחבורה וזיהום האוויר. הנפגעים העיקריים היו [[הולך רגל|הולכי הרגל]], לאחר שבסוף שנות השמונים הותר למכוניות לחנות באופן חלקי על שולי [[מדרכה|המדרכות]] (שהפך בפועל להיתר חניה מלא על המדרכות), ובעקבות פרויקט של הצרת מדרכות לשם הוספת מקומות חניה. רק בשנות האלפיים החלה העירייה לנסות ולהשיב את הגלגל לאחור. בראשית העשורשנות ה-90 הוקמו מספר מסופי תחבורה משניים, כמו [[מסוף כרמלית]], [[מסוף רדינג]] ו[[מסוף 2000]], הסמוך לתחנת הרכבת מרכז, שתרמו לפיזור התחבורה הציבורית בעיר. כמו כן הוקמו חניוני "[[חנה וסע]]" שנועדו להקטין את מספר כלי הרכב הנכנסים אל מרכז העיר. בשנת [[1993]] נחנכה [[התחנה המרכזית החדשה של תל אביב|התחנה המרכזית החדשה]], 26 שנים לאחר יריית [[אבן פינה|אבן הפינה]]. במהרה התברר כי התקוות שתלו בתחנה זו נכזבו.
עם זאת בעשורים אלה נמשכו מגמות הגידול במספר התושבים והתחדשות מרכז העיר לצד התפתחותה המואצת של הרצועה שלאורך נתיבי איילון. נופה הפיזי של העיר החל להשתנות, כשמגדלי מגורים ומשרדים הוקמו באזורים שונים בעיר, לעיתים תוך ויכוח ציבורי. מגמות שימור המבנים הישנים הואצו, ותושבי העיר התוודעו מחדש למושג [[העיר הלבנה]], שזכה להכרה בינלאומית של [[אונסק"ו]] בשנת [[2003]]. בתקופה זו הועצם דימויה של תל אביב כמרכז חיי התרבות של ישראל, במיוחד בתחום חיי הלילה. החל מסוף [[שנות התשעים]] הושם דגש על שיקום תשתיות העיר, במיוחד במרכזה, אשר התבלו והוזנחו במשך שנים.
 
בתחום התחבורה החריפו עומסי התחבורה וזיהום האוויר. הנפגעים העיקריים היו [[הולך רגל|הולכי הרגל]], לאחר שבסוף שנות השמונים הותר למכוניות לחנות באופן חלקי על שולי [[מדרכה|המדרכות]] (שהפך בפועל להיתר חניה מלא על המדרכות), ובעקבות פרויקט של הצרת מדרכות לשם הוספת מקומות חניה. רק בשנות האלפיים החלה העירייה לנסות ולהשיב את הגלגל לאחור.
 
בתקופה זו הואץ פיתוח הרכבת, והיא הפכה לגורם משמעותי כאמצעי יוממות אל העיר. בשנת [[1993]] נחנכה [[מסילת איילון]], ולראשונה חוברו קווי הצפון והדרום דרך העיר. בעקבות זאת נחנכו תחנות רכבת חדשות לאורך ציר האיילון, ששיפרו את נגישות התושבים אל הרכבת, דוגמת תחנות [[תחנת רכבת השלום|השלום]], [[תחנת הרכבת תל אביב ההגנה|ההגנה]] ו[[תחנת הרכבת תל אביב אוניברסיטה|האוניברסיטה]]. כן חודשו קוי רכבת ותיקים, נפתחו קוים חדשים, פרבריים ובין עירוניים, הוגברה מאוד תדירות הרכבות והרכבת הפכה לאמצעי תחבורה משמעותי.
שורה 144 ⟵ 142:
בשל בעיות התחבורה עמד נושא הקמת [[מערכת להסעת המונים במטרופולין תל אביב|מערכת להסעה המונית]] במרכז השיח הציבורי, ובשנת [[1997]] הוקמה [[נת"ע - נתיבי תחבורה עירוניים|חברת נת"ע]] הופקדה על תכנון והוצאה לפועל של הפרויקט.
 
בשנת [[1994]] נחנך [[המשכן לאומנויות הבמה]] ב[[שדרות שאול המלך (תל אביב)|שדרות שאול המלך]], לאחר שחודשה פעילות [[האופרה הישראלית]]. לקראת סוף העשור הוחל בפיתוח [[נמל תל אביב]] ו[[שפך הירקון]] כמרכזי בילוי ומסחר חדשים. כן הוחל בהרחבת והארכת שטחי הטיילת שלאורך חופי הים דרומה, וחיבורה לנמל יפו, כשלב לקראת בניית טיילת לאורך כל חופי העיר. החל משנת 1999 הוחל בפרויקט של שיקום תשתיות העיר, במיוחד במרכזה. במסגרת פרויקט זה הוסרו מכשולים מהמדרכות, הוחלפו תשתיות תת-קרקעיות והוטמנו קווי חשמל. בלט במיוחד פרויקט חידוש [[שדרות בתל אביב|שדרות העיר]], ששבו והפכו לאלמנט מרכזי בהוויית העיר. גם חלקה של יפו לא קופח, ובשנת [[1999]] הוקמה [[המישלמה ליפו]], שהחלה בפיתוח ושיקום יסודי של יפו. כן הוחל בשיקום ושימור מתחמים היסטוריים דוגמת מתחם [[שרונה (מושבה)|שרונה]], [[תחנת הרכבת יפו|תחנת הרכבת של יפו]], ו[[המושבה האמריקאית-גרמנית ביפו]].
בראשית העשור הוקמו מספר מסופי תחבורה משניים, כמו [[מסוף כרמלית]], [[מסוף רדינג]] ו[[מסוף 2000]], הסמוך לתחנת הרכבת מרכז, שתרמו לפיזור התחבורה הציבורית בעיר. כמו כן הוקמו חניוני "[[חנה וסע]]" שנועדו להקטין את מספר כלי הרכב הנכנסים אל מרכז העיר. בשנת [[1993]] נחנכה [[התחנה המרכזית החדשה של תל אביב|התחנה המרכזית החדשה]], 26 שנים לאחר יריית [[אבן פינה|אבן הפינה]]. במהרה התברר כי התקוות שתלו בתחנה זו נכזבו.
 
בסוף שנות ה-90 נחנך פרויקט [[מגדלי עזריאלי]] שהפך במהרה לאחד מסמלי העיר ולסמל לאופייה המשתנה של העיר.
בשנות האלפיים הוחל לרשת את העיר ברשת של [[שביל אופניים|שבילי אופניים]], אם כי לרוב נתיבי האופנים סומנו בשטחי המדרכות, בשדרות ופארקים, ולא על חשבון הכבישים.
 
===במאה ה-21===
לצד המשך התחדשות מרכז העיר, הוקמו בעיר מתחמים בהם נבנו מגדלי משרדים ומגורים, דבר אשר גרם לשינוי קו הרקיע של העיר. לעיתים הוקמו מגדלים מחוץ לאותם מתחמים. בניית המגדלים נתנה מענה ליציאת העסקים מהעיר ליישובים הסמוכים, אך מנגד גרמה לעיתים להגברת עומסי התנועה, לפגיעה במרקם העיר ולתופעות מיקרו אקלימיות דוגמת הצללה ומנהרות רוח. נטען גם כי לבניית המגדלים, במיוחד מגדלי המגורים, יש משמעויות חברתיות מכוון שרוב המגדלים הם מגדלי יוקרה, התורמים להגברת הפערים החברתיים ומושכים אוכלוסיית חוץ שבפועל אינה מתגוררת בהם. בנית המגדלים לוותה לעיתים בפיתוח סביבתי, ובמגדלים שנבנו בלב העיר, גם בשימור מבנים ישנים סמוכים. מנגד המגדלים פגעו לעיתים בערכי טבע ונוף עירוניים, דוגמת פרויקט "סי אנד סאן" בצפון העיר או [[מגדל נוה צדק]]. בשנות התשעים נחנך פרויקט [[מגדלי עזריאלי]] שהפך במהרה לאחד מסמלי העיר ולסמל לאופייה המשתנה של העיר.
בתחילת [[העשור הראשון של המאה ה-21]] פרצה [[האינתיפאדה השנייה]], ותל אביב סבלה שוב מפיגועי טרור רבים, ביניהם [[הפיגוע בדולפינריום]] (2001). פיגועים נוספים אירעו באוטובוס קו 4 ב[[רחוב אלנבי]] וב"[[פיגוע הירי בסי פוד מרקט|סי פוד מרקט]]" (שניהם בשנת 2002) וב[[שוק הכרמל]] (בשנת 2004). ב[[התחנה המרכזית הישנה של תל אביב#פיגועי התאבדות בתחנה|תחנה המרכזית הישנה של תל אביב]] וב[[נווה שאנן (תל אביב)|רחוב נווה שאנן]] אירעו בתקופה זו חמישה פיגועים שונים; וב[[טיילת תל אביב יפו|טיילת]] שניים (2003 ו-2005). מלבד הפגיעות בנפש, פגעו אירועים אלה פגיעה ממשית בתחושת הביטחון ובכלכלת העיר. באותה עת היה המורל בקרב תושבי העיר ירוד, תחושת הביטחון האישי נפגעה באורח קשה ורבים חשו בקו החזית. בעקבות זאת דימויה של תל אביב כ"בועה" או כעיר המנותקת משאר שטחי מדינת ישראל, עומעם.
 
עם זאת בעשורים אלה נמשכו מגמות הגידול במספר התושבים והתחדשות מרכז העיר לצד התפתחותה המואצת של הרצועה שלאורך נתיבי איילון. נופה הפיזי של העיר החל להשתנות, כשמגדלי מגורים ומשרדים הוקמו באזורים שונים בעיר, לעיתים תוך ויכוח ציבורי. מגמות שימור המבנים הישנים הואצו, ותושבי העיר התוודעו מחדש למושג [[העיר הלבנה]], שזכה להכרה בינלאומית של [[אונסק"ו]] בשנת [[2003]]. בתקופה זו הועצם דימויה של תל אביב כמרכז חיי התרבות של ישראל, במיוחד בתחום חיי הלילה. החל מסוף [[שנות התשעים]] הושם דגש על שיקום תשתיות העיר, במיוחד במרכזה, אשר התבלו והוזנחו במשך שנים.
 
לצד המשך התחדשות מרכז העיר, הוקמו בעיר מתחמים בהם נבנו מגדלי משרדים ומגורים, דבר אשר גרם לשינוי קו הרקיע של העיר. לעיתים הוקמו מגדלים מחוץ לאותם מתחמים. בניית המגדלים נתנה מענה ליציאת העסקים מהעיר ליישובים הסמוכים, אך מנגד גרמה לעיתים להגברת עומסי התנועה, לפגיעה במרקם העיר ולתופעות מיקרו אקלימיות דוגמת הצללה ומנהרות רוח. נטען גם כי לבניית המגדלים, במיוחד מגדלי המגורים, יש משמעויות חברתיות מכוון שרוב המגדלים הם מגדלי יוקרה, התורמים להגברת הפערים החברתיים ומושכים אוכלוסיית חוץ שבפועל אינה מתגוררת בהם. בנית המגדלים לוותה לעיתים בפיתוח סביבתי, ובמגדלים שנבנו בלב העיר, גם בשימור מבנים ישנים סמוכים. מנגד המגדלים פגעו לעיתים בערכי טבע ונוף עירוניים, דוגמת פרויקט "סי אנד סאן" בצפון העיר או [[מגדל נוה צדק]]. בשנות התשעים נחנך פרויקט [[מגדלי עזריאלי]] שהפך במהרה לאחד מסמלי העיר ולסמל לאופייה המשתנה של העיר.
 
בשנות האלפיים הוחל לרשת את העיר ברשת של [[שביל אופניים|שבילי אופניים]], אם כי לרוב נתיבי האופנים סומנו בשטחי המדרכות, בשדרות ופארקים, ולא על חשבון הכבישים.
 
משנת [[2007]] התבצעו ברחבי העיר פרויקטים רבים לקראת [[חגיגות המאה לתל אביב|חגיגות המאה לייסודה]] שנחגגו במהלך שנת [[2009]] ו-[[2010]]. במסגרת הפרויקטים חודשו מספר רחובות חשובים בהם [[רחוב הרצל (תל אביב)|רחוב הרצל]] ו[[רחוב אבן גבירול]], וכן [[רחוב קפלן]] ו[[מתחם הבימה]]. תל אביב ממשיכה לשמש כמרכזה הכלכלי והתרבותי של ישראל.
בשני העשורים הללו סבלו תושבי העיר מאירועי [[טרור]] קשים, שהגיעו לשיאם בשנים 1995-1997, 2001-2003. מלבד הפגיעות בנפש, פגעו אירועים אלה פגיעה ממשית בתחושת הביטחון ובכלכלת העיר. בעקבות זאת דימויה של תל אביב כ"בועה" או כעיר המנותקת משאר שטחי מדינת ישראל, עומעם.
 
ב-[[1 באוגוסט]] [[2009]], היההתרחש [[פיגוע ירי]] שהתרחשבבית ב[[רחובאגודת נחמניהלהט"ב]] בבית ב[[אגודתרחוב הלהט"בנחמני]], בעת פעילות [[הברנוער]]. ב[[הרצח בברנוער|פיגוע]] נרצחו שניים ונפצעו אחד עשר.
בשנת [[1994]] נחנך [[המשכן לאומנויות הבמה]] ב[[שדרות שאול המלך (תל אביב)|שדרות שאול המלך]], לאחר שחודשה פעילות [[האופרה הישראלית]]. לקראת סוף העשור הוחל בפיתוח [[נמל תל אביב]] ו[[שפך הירקון]] כמרכזי בילוי ומסחר חדשים. כן הוחל בהרחבת והארכת שטחי הטיילת שלאורך חופי הים דרומה, וחיבורה לנמל יפו, כשלב לקראת בניית טיילת לאורך כל חופי העיר. החל משנת 1999 הוחל בפרויקט של שיקום תשתיות העיר. במסגרת פרויקט זה הוסרו מכשולים מהמדרכות, הוחלפו תשתיות תת-קרקעיות והוטמנו קווי חשמל. בלט במיוחד פרויקט חידוש [[שדרות בתל אביב|שדרות העיר]], ששבו והפכו לאלמנט מרכזי בהוויית העיר. גם חלקה של יפו לא קופח, ובשנת [[1999]] הוקמה [[המישלמה ליפו]], שהחלה בפיתוח ושיקום יסודי של יפו. כן הוחל בשיקום ושימור מתחמים היסטוריים דוגמת מתחם [[שרונה (מושבה)|שרונה]], [[תחנת הרכבת יפו|תחנת הרכבת של יפו]], ו[[המושבה האמריקאית-גרמנית ביפו]].
 
בשנת [[2015]] החלו העבודות על [[מערכת להסעת המונים במטרופולין תל אביב|הרכבת הקלה בתל אביב]], לקראת חניכתו הצפויה של [[מערכת להסעת המונים במטרופולין תל אביב - הקו האדום|הקו האדום]] בשנת [[2021]].
משנת 2007 התבצעו ברחבי העיר פרויקטים רבים לקראת [[חגיגות המאה לתל אביב|חגיגות המאה לייסודה]] שנחגגו במהלך שנת [[2009]] ו-[[2010]]. במסגרת הפרויקטים חודשו מספר רחובות חשובים בהם [[רחוב הרצל (תל אביב)|רחוב הרצל]] ו[[רחוב אבן גבירול]], וכן [[רחוב קפלן]] ו[[מתחם הבימה]]. תל אביב ממשיכה לשמש כמרכזה הכלכלי והתרבותי של ישראל.
 
בשנת [[2018]] נחנך [[שביל העצמאות]], מסלול הליכה המחבר עשרה אתרים הקשורים בתולדות העיר ובהקמת מדינת ישראל, כחלק מחגיגות [[יום העצמאות]] ה-70 לישראל.
ב-[[1 באוגוסט]] [[2009]], היה [[פיגוע ירי]] שהתרחש ב[[רחוב נחמני]] בבית [[אגודת הלהט"ב]], בעת פעילות [[הברנוער]]. ב[[הרצח בברנוער|פיגוע]] נרצחו שניים ונפצעו אחד עשר.
 
==ראו גם==
שורה 195 ⟵ 200:
 
[[קטגוריה:תל אביב: היסטוריה|*]]
[[קטגוריה:תל אביב-יפו]]