הבדלים בין גרסאות בדף "היסטוריה של ליטא"

תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה מיישום נייד
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה מיישום נייד
התעוררות ה[[לאומיות]] באירופה במאה ה-19 לא פסחה על ליטא, וה[[תנועה חברתית|תנועה]] הלאומנית הליטאית המתהווה ביקשה [[בדלנות|להרחיק את עצמה מההשפעות הזרות]] על ידי שימוש בשפה הליטאית. התנועה החלה עם צעירים ליטאים שלמדו באוניברסיטאות ברחבי האימפריה הרוסית ובמדינות אחרות, שהחלו להבריח ספרים ועיתונים בליטאית לתוך ליטא. כתבים אלו נטו להאדיר את העבר של [[הדוכסות הגדולה של ליטא]] ולספר על גיבורי העבר של המדינה ועל כוחה. התעוררות השפה הליטאית החלה בשכבות הנמוכות של האוכלוסייה, אך התפשטה במהרה גם למעמדות הגבוהים.
 
ההתעוררות היוותה את חוד החנית של תנועת העצמאות הליטאית. לאחר אירועי [[יום ראשון העקוב מדם (1905)|יום ראשון העקוב מדם]], שהובילו ל[[מהפכת 1905]], הוכרז באימפריה הרוסית [[חופש דת]], והאיסור על השימוש בשפה הליטאית הוסר. בדצמבר [[1905]] התכנסה לראשונה [[אספה לאומית]] בווילנה, שהחליטה לתבוע [[אוטונומיה]] פוליטית בתוך האימפריה. לאחר האספה הוחלפו פוליטיקאים רוסים ברחבי ליטא על ידי פוליטיקאים ליטאים, שהחזירו את הליטאית לבתי הספר והורו על הפסקת תשלומי המסים לאימפריה. בכלליותלרוב התהליך עבר בשקט יחסי, אולם מספר מנהיגים ליטאים נעצרו והוגלו ל[[סיביר]].
 
במהלך [[מלחמת העולם הראשונה]] הובילו הכיבוש הגרמני של ליטא וקריסתה של האימפריה הרוסית ל[[הכרזת העצמאות של ליטא]] ב-[[16 בפברואר]] [[1918]]. ב-[[11 ביולי]] באותה השנה בחרה האספה הלאומית בנסיך הגרמני [[וילהלם קרל, דוכס אוראך]] לתפקיד מלך ליטא תחת השם '''מינדאוגאס השני''', אולם רק ארבעה חודשים לאחר מכן החליטה האספה להפוך את המדינה הליטאית החדשה ל[[רפובליקה]].