בולען – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ביטול גרסה 23220703 של 89.139.118.98 (שיחה), שחזור, הפרת זכויות יוצרים, ניסוח וכו'
תיקון טעויות, עדכונים ותוספות
שורה 22:
 
==בולענים בישראל==
בולענים נפוצים, בין השאר, בסביבות [[ים המלח]], בחלק הצפוני של האגם. הבולענים מהווים סכנה בשל הפתאומיות בה הם נפערים ובשל גודלם: הגדול ביותר שנמדד עד כה, עומקו מגיע ל-1126 מטר/ והיקפו 25 מטר. עדועד היום דווח על ארבעה מקרי נפילה לבולענים. מספרם של הבולענים היום (6.2018), עומד על יותר מ-3000 (כולל בורות קטנים)6000 ומספרם גדל לעיתים בקצב של כמה עשרותמאות בשנה.
 
הבולענים הם תופעה המוכרת עוד משנות השבעים של המאה ה-20. הסיבה להיווצרותם היא [[ירידת מפלס ים המלח]], שמקורה בעיקר בהפחתת הזרימה ב[[נהר הירדן]],. ביןהסיבה היתרהעיקרית בגלללהפחתת סגירתהזרימה בירדן קשורה בסגירת [[סכר דגניה]] שמפחיתהובניית באופןסכרים ניכרעל אתרוב כמותהנחלים המיםהנשפכים המגיעיםלנהר ליםהירדן המלחממזרח. מ[[ירדןסיבה (נהר)|נהרנוספת הירדן]],לירידה אךבמפלס גםמקורה בגידולבפעילות ה[[התאיידות]]מפעלי מאגןהאשלג יםשל המלח,ישראל בעקבותוירדן. פעילותבתהליך מפעליהפקת האשלג נשאבים מי האגן הצפוני של [[ישראל]]ים ושלהמלח [[ירדן]]ומועברים אל ברכות האידוי באגן הדרומי. פיזור מי הים בשטחי ברכות האידוי מגדיל את ההתאיידות מאגן ים המלח.
 
על פי מחקר שביצע פרופסור [[שלמה שובאל]] מ[[האוניברסיטה הפתוחה]]{{הערה|שם=שובאל|[http://www.openu.ac.il/Adcan/adcan54/08-11.pdf "בעיית הבולענים תיפתר מעצמה"]}} תהליך יצירת הבולען מתחיל ב[[מי תהום]] מתוקים הזורמים לכיוון ים המלח בעקבות ירידת מפלס מי ים המלח. המים ממיסים את שכבת המלח התת-קרקעית שנוצרה עם נסיגת ים המלח בעבר וכוסתה ב[[משקע (גאולוגיה)|משקע]]ים של [[חרסית|חרסיות]] ו[[קונגלומרט (גאולוגיה)|קונגלומרט]]ים. שכבת החרסית באזור ים המלח מכונה [[תצורת צאלים]],{{הערה|על שם תצורת הקרקע המופיעה בנחל צאלים}} כאשר החרסיות מכילות בעיקר [[מינרל]]ים מ[[קבוצת הסמקטיט]] המתאפיינים בכושר ספיחת מים, והבוץ שנוצר עקב כך הוא אלסטי. לכן שכבת החרסית המצויה מעל שכבת המלח ומתחת למפלס מי התהום היא בוצית וגמישה מאוד. כאשר מי התהום ממיסים את שכבת המלח זורמת החרסית הבוצית הגמישה אל החלל שנוצר מתחתיה וכך נוצר חלל מעל לשכבת החרסית הבוצית. מעל לחרסית הבוצית מצויה שכבת חרסית יבשה שחלקיקיה דבוקים בחוזקה זה לזה ולכן תישאר שכבה זו שלמה מעל החלל שנפער מתחתיה. עם הזמן נוצרים בשכבה יבשה זו סדקי קריסה ההולכים ומתרחבים וגם מתרבים, ובסופו של דבר היא מתמוטטת אל תוך שכבת החרסית הבוצית שמתחתיה. תופעה דומה מתרחשת כאשר על פני הקרקע מצויה שכבת קונגלומרט,{{הערה|[[סלע משקע]] שנוצר מהתלכדות חלוקי סלע}} שגם היא תישאר תלויה מעל לחלל שנוצר מתחתיה עד שמשקלה העצמי ימשוך אותה מטה או שמשקל נוסף, רכב או בני אדם, יגרום להתמוטטותה. מאחר שמתחת לכל צדו הישראלי של האגם ישנה שכבת מלח, סכנת הבולענים מורגשת בעיקר שם. בצד הירדני ישנה שכבת מלח רק באזור המפעלים, ולכן ישנם רק כחמישה בולענים בשטח ירדן.